לד"ר גידי רובנשטיין

הכתבה שלך ב -msn מהממת, קלעה בול לבעיה של בני שאני מנסה לעזור לו להתמודד אתה. לבני יש חברה, הוא אוהב אותה מאוד אבל כנראה שהוא נתן יותר מדי מעצמו והיא למדה לקחת הכל כך שלא נותר מה לתת. הבעיה המרכזית שהיא לא מוותרת על הידידים שלה (גברים) היא רוצה להפגש אתם אפילו בביתם לבד. וכן גם ללכת לבלות בדיסקו. היא טוענת שהוא מיושן ולא פתוח. בני מתנגד לקשרים כאלו בטענה שידידים לא ממלאים את חלל החיים. אפילו כשהם ביחד היא נוהגת לשוחח עמם שעות ארוכות בנוכחותו. בני אומר אם יש חברות ואהבה, והמטרה לבנות חיים ביחד, זה לא הולך עם ידידים, ובכך החל לאבד את האמון בה. (לא אמרה את האמת על הבלוי). אי לכך החליט לנתק את הקשר (למרות האהבה)עד שהיא תחליט מה היא בוחרת- בו או בחברים. הוא לא מעונין שיהיה לה קשר מסיבי אתם.(טוענת שהוא מיושן ולא פתוח) זה נוגד את הנורמה החברתית שבה כשיש אהבה , עיקר הנתינה הוא בין בני הזוג.ולהשאיר מעט לידידים, כי לאחר נשואין לא יתכן שהיא תבלה אותנהל שיחות ארוכות עם ידידים. השאלה שלי היא - האם עליו לחכות שהיא תשיב אם היא רוצה אותו או את הידידים, או שבהתנהגות שלה היא דיברה בעד עצמה וזה נועד לכישלון (ז,א שנצא מתוך הנחה שהיא תתקפל ותסכים לתנאים, אבל אח"כ יהיו לה משקעים על כך וזה ישוב אליו כבומרנג) לתשובתך האם הדואגת.

שלום הלנה, "ידיד" זו מילה מקובלת להגדיר קשר אפלטוני. עפ"י תיאורייך, שהם כבר תיאורים "מיד שלישית", שעברו מהבחורה אל בנך ומבנך אלייך, הבחורה מפלרטטת יותר מאשר מתיידדת. השאלה שבנך צריך לשאול את עצמו (ולא את צריכה לשאול בשמו) היא מה גורם לו להתאהב עם מישהי שאינה בטוחה ברגשותיה אליו ובעצם אומרת לו שהוא אינו מתאים לה ומיושן מדיי בשבילה. המשיכה אל מי שדוחה אותו היא של בנך ולא של הבחורה (לפחות אני מבין שבנך מעניין אותך ולא הבחורה). אם בנך רוצה לעבד את הדברים, מן הראוי שיפנה לייעוץ מקצועי, בייחוד אם זה דפוס החוזר על עצמו. ייתכן שהוא אינו מעריך את עצמו מספיק. אני לא חושב שהמתנה תעזור כאן. הוא עשה את הצעד הראשון בכיוון הנכון בכך שעזב אותה. הבחורה לא תשתנה. השאלה אם בנך רוצה להשתנות כדי להציע את עצמו כשותף שווה-ערך בקשריו הבאים. ידידויות של שני בני הזוג עם אנשים אחרים, אגב, הן מבורכות בתנאי שהן אכן ידידויות (=קשרים אפלטוניים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין