מה לעשות??

היי עוד פעם אני, רציתי לדעת, אם אני בטיפול כרגע אצל עובד סוציאלי קליני בערך 3 פגישות איך אדע אם הוא עוזר לי (אם תוך כמה פגישות זה יכול לעזור). ואני חושבת לעזוב אותו ולעבור אולי לפסיכולוג רק שאני לא יודעת אם הוא יוכל לעזור לי יותר , כי אף פעם בחיים לא הייתי בטיפול ככה שאני לא יודעת מה אני צריכה . שאלה שניה , קרוב משפחה שלי רופא ,הוא שלח אותי לפסיכיאטר בהתחלה ש"קרא" אותי מעולה והוא כניראה טוב במה שהוא עושה . עכשיו הוא (קרוב משפחה) המליץ לי ללכת לפסיכולוגית לנסות אבל הבעיה היא שאני לא יכולה לדבר עם אישה, זה נורא קשה לי ,אני מעדיפה גבר, למרות שהוא אמר לי שהיא מאוד טובה ושהיא יכולה להוציא אותי מזה תוך 2 פגישות בערך. לא יודעת מה לעשות ואיך להחליט. עזרו לי !!!?

עדי, בכל מה שקשור לתחום הנפש - אין ניסים ונפלאות!!!!! הבעיה שתארת לא נשמעת כמו משהו שאפשר לפתור בשתי פגישות, עם כל הכבוד לאותה פסיכולוגית (שיכולה להיות אשת המקצוע הטובה בארץ)... זאת-אומרת, שגם אחרי 3 פגישות אצל עו"ס קליני זה הגיוני ששום דבר עדיין לא השתנה. נכון שיש טיפולים קצרי טווח, אבל הם בד"כ מיועדים לטיפול בדברים ספציפיים. מאידך - פסיכותרפיה יכולה להימשך גם כמה שנים. אם את לא מרגישה נוח לדבר עם אישה - אז אל תלכי!!! ברגע שלא נוח לך מול המטפל/ת שלך, הרי שאין טעם בכל הטיפול.

עדיין יש החושבים שמדובר בפורום צא"ט

רציתי להוסיף שאני סובלת גם מפסוריאזיס מגיל 7 בערך . ההבחנה של הפסיכיאטר הייתה שאני בדיכאון קל ושיש לי בעיות של: תקשורת עם אנשים (שאני מרגישה את זה טוב), בעיה של אני עם עצמי, ובעיה באינטימיות. ושוב השאלה היא אם טיפול בפסיכוטרפיה יכול לעזור לי.??? (אני בטיפול ע"י עובד סוציאלי בפסיכוטרפיה)

להערכתי, טיפול בפסיכותרפיה יכול לעזור לך, בתנאי שאת מוכנה לצאת לדרך ארוכה... כי כמו שכתבתי לך, זה לא "זבנג וגמרנו". לגבי ההבדל בין 2 המקצועות - למה שלא תשאלי את העו"ס בעניין?

עדי אין אפשרות להגיד לך אם פסיכולוגית מסוימת תוציא אותך מזה בכמה פגישות עניין של כימיה..כמו שיש עם חברות. אז כך שאם את מרגישה צורך לדבר דווקא עם גבר...לכי על זה. אם הפסיכיאטר ההוא עזר לך...למה לא המשכת להפגש איתו? אין אפשרות לדעת עד מתי יימשך טיפול. אולי ישנם דברים בתוכך שלא ראית קודם ותצטרכי להתמודד איתם? ובקשר לפסוריאזיס..יש אומרים שחלק גדול מהגורם הוא נפשי. פחד מאינטימיות -> פסוריאזיס -> ובעצם יש עוד פחד מאינטימיות (בגלל הפסוריאזיס) רגיעה גורמת לרגרסיה, אבל כל עוד שאין רגרסיה במחלה אין גם רגיעה. אלה דברים שצריכים לעבוד עליהם (בטיפול) וכמה זמן שייקח..עם אדם שאת מרגישה אליו עמוק בפנים קשר וביטחון מלא!

לעדי שלום, מול חוסר הנסיון שלך בטיפולים נפשיים כאלו או אחרים הרני להודיעך כי לי נסיון של שנים רבות כמטופל והרי לך "ידע אישי"- 1. ככלל ערך של טיפול נמדד על פני זמן. זמן בהקשר זה הנו חודשים ויותר. 2. לנושא - מטפל (גבר) או מטפלת (אשה) משמעות טיפולית מאוד מהותית. מסתבר שנושאים העולים לשיחה עם גבר שונים מהנושאים העולים בשיחה עם אשה (מספר חודשים הייתי בטיפול מקביל אצל מטפל ומטפלת). בנקודה הראשונית בה את נמצאת הייתי בוחר בהיכן שנוח לך, אלא שבשלב מתקדם יותר הייתי מנשא ללבן את הנושא ועובר לטיפול עם מטפל. 3. המטפל/ המטפלת באופן חד משמעי אינם אמורים להיות 'חברים' שלך. נהפוך הוא. קרבה קרובה מידי הנה בבחינת חציית גבולות ולמרות שבמיידי תרגישי טוב יותר הרי לאורך זמן הטיפול יהיה לא יעיל. 4.העבודה בטיפול פסיכולוגי הנה עבודה שלך כמטופלת ולא עבודה של המטפלת. כך שאין ערך אמיתי למשפט " היא טובה והיא יכולה להוציא אותי...".את אמורה להוציא את עצמך. היא אמורה לתת לך כלים לשם כך. 5.תזהרי ממטפלים המרבים לדבר על עצמם. זה נחמד, זה כייף אבל זה מסוכן ולא יעיל. 6.אתן לך 'טיפ' איך להעריך מטפל/מטפלת- אם את יוצאת מפגישה ואומרת לעצמך- "איזה מטפל חכם יש לי" - עזבי אותו ומהר. ממטפל 'נכון' תצאי עם הרגשה - איזו חכמה אני. שיהיה לך בהצלחה.