תיאוריית הסירוטונין

בשנים האחרונות רווחת יותר ויותר הדעה בדבר הסיבה להרבה הפרעות נפשיות, כמו: דיכאון, חרדה, טורדנות כפייתית ועוד. הדעה הרווחת היא שהסיבה להפרעות אילו היא מחסור בסירוטונין. מתייחסים לדעה זו כאל וודאות מבוססת ומאוששת במאת האחוזים. ברצוני לשאול לגבי מעמדה של דעה זו: עד כמה היא מבוססת? עד כמה זו בגדר השערה? אודה על הסבר שיבהיר לי שאלה זו.

שלום עידו ראשית רציתי להתנצל בפניך על העיכוב בתגובה. האתר עובר שלב של שיפורים ושיפוצים , ובמסגרתו גם מצבת כח האדם משתנה. אנא הבן את הקשיים בעומדים בפנינו ברגעים אלו. תהליכים אלו מובילים אותנו לנקודת זינוק חדשה שממנה השירות שינתן לך ועבורך יהיה מהיר יותר, מדוייק יותר, אינפורמטיבי ומשכיל. אני עומד לרשותך בכל עת נוגע לכל שאלה. לשאלתך: תאוריית הסרוטונין טרם הוכחה באופן מדעי אמפירי, אך היא עומדת במבחן המציאות, מאחר ותרופות פסיכיאטריות רבות חוסמות או מעודדות (תלוי בהפרעה בה הן מטפלות) את ייצור הסרוטנין, ובאופן קליני בעקבות השימוש אנו רואים שיפור במצבו הנפשי של החולה והקלה בתסמינים שליוו אותו טרם הטיפול. תמשיך לעקוב חרי הסקירות באתר, אני אשתדל לפרסם סקירה בנושא בכבוד רב איתי, מנהל קהיליית הפורומים