לנטע, שנהב וניר בוקר טוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/02/2002 | 09:37 | מאת: לילי

שלום לכם רשמתי תגובה חדשה בעמוד הקודם רשמתי אותה ממש הבוקר והיא פחות או יותר מסכמת את פני הדברים הייתי מאוד רוצה שתקראו אותה ואז תאמרו לי מה דעתכם הכנה זה באמת חשוב לי, הרגשתי שזה לא פר לשמוע רק את דעתי , יש פה עוד צד , שלו והייתי שמחה אם לאחר קריאתכם תתנו לי דעה, עצה תודה לכם ויום הכי טוב בעולם שיהיה לכל אחד מכם אוהבת לילי

28/02/2002 | 11:05 | מאת: ש נ ה ב

לילי יקרה. קראתי בעיון את מגילת ההסברים הארוכה שלך, בה הארת דברים שלא ידענו, למשל עלייך, שאת "נודניקית", "וחונקת", (כהגדרתך...) ועוד. עברתי על מכתבך לפחות פעמיים, כדי לא לפספס אף פרט. כדי להיות בטוחה שמה שאני הולכת לכתוב לך, באמת לוקח בחשבון את התמונה בכללותה. ראשית אני חושבת שאת צריכה לבדוק את עצמך מדוע את חונקת ונודניקית בקשר עם בחור. תכונות כאלה נובעות מחוסר ביטחון שלך במערכת, ואולי מ"תחושת העצבנות " שהיתה קיימת לאורכו של הקשר הספציפי הזה. אגב, חנק וניג'וזים- תכונות מעצבנות מאוד!! * * * * * * * * וכעת- לעצם העניין: אני מרגישה ויודעת שאת מתה-מתה-מתה לשמוע ממני ,שאומר לך: "לכי על זה", או במילים אחרות שאברך אותך ....אחזק ואומר- תני לזה סיכוי. אבל אני מצטערת- - - - - - לא יכולה. זה ממש לא בגלל שאני אשה עקשנית, אני פשוט יותר ויותר משוכנעת שיש פה קשר בעייתי לאללה.....וזאת דווקא לאחר שקראתי יותר ויותר על שניכם. סורי אם איכזבתי אותך, כי רצית לקרוא משהו אחר. הלוואי ואתבדה. הרי רק את מכירה טוב את שניכם. אני- אנחנו-מהאו"ם, ואפילו לא שמענו את גירסתו. נ.ב-- הערה קטנה: השנים לימדו אותי להיות מעשית, ריאלית.(ופחות חולמת....) גם אני עושה טעויות..... אבל משתדלת למזער .... כל טוב ש נ ה ב

28/02/2002 | 11:08 | מאת: מיכל

הי לילי קראתי את כל ההתכתבות האחרונה בה הסברת גם את הצד שלו. אבל מה, כשאת מסבירה את הצד שלו את מסתכלת על זה מנקודת הראות שלך. את לא יכולה להיות אובייקטיבית לגמרי ולדעת בדיוק מה הוא חושב ומרגיש עד שהוא לא יגיד לך את זה בעצמו. בינתיים, כל עוד הוא אומר דברים מבולבלים והוא גם לא יכול לתאר לנו את המצב, אז מה שנשאר זה, כרגיל, להתייחס לדברים שכתבת , אבל תזכרי שזה רק בעירבון מוגבל כי אין לנו את הצד שלו האמיתי. הוא נראה לי בחור טוב ובאמת מאוהב בך ויעשה הכל בשבילך. את גם מאוהבת בו ועובדה שאין לך בכלל חשק להסתכל על אחרים ואת כל הזמן ממשיכה להתעסק בו. יכול להיות שאת צודקת כשתיארת את האהבה שלך אליו כחונקת. מצד אחד הוא מאוד רוצה אותך אבל מצד שני את לא נותנת לו מרחב נשימה ואז הוא מרחיק אותך ממנו. החוכמה היא לחיות זה עם זה וזה לצד זה. אם יש לך אמון מלא בו ואת סומכת עליו, אז תני לו את המרחב שלו. מכאן, אולי, אפשר להבין את התגובות המבולבלות שלו. מצד אחד רוצה אותך מאוד ומצד שני לא יכול עם החנק שאת יוצרת סביבו. לכן גם התשובות שלו מבולבלות. אם כל זה נכון אז תוכנית הגיבוי שלך לא במקום. מדובר פה ברגשות לא במתימטיקה. אין פה שחור ולבן. אם הוא יגיד ככה אני יעשה ככה ואם אחרת אז אחרת. אם את רוצה שהקשר ביניכם יצליח תחשבי איך את משנה את היחס החונק כלפיו וכשהוא יחזור תנסי. אם לאחר שנתת לו את המרחב לו הוא זקוק הוא עדיין ממשיך להתנהג בצורה מבלבלת ופוגעת אז תדעי שהבעיה היא בו ולא בך. אז תדעי שעשית כל מה שיכולת כדי להציל את הקשר. אני חושבת שהסוד פה הוא לדעת את המינונים הנכונים מתי להתקרב ומתי להתרחק, כמו בתרופות. העניין הוא שכדי לדעת צריך לעבור תהליך של ניסוי וטעייה ולזה דרושה הרבה סבלנות. יש לך? בהצלחה, מיכל.

28/02/2002 | 14:50 | מאת: ניר

לילי את צודקת בזה שהתשובה שלי אתמול היתה "שליפה מהירה" . ואכן גם לא קראתי את כל הסיפור שלך לפני וידעתי רק בערך. ועכשיו לאחר שהבאת גם את הצד שלו, והכעסים שלך כלפיו התפוגגו, קיבלנו כולנו תתמונה. שמעי אנלא ממש חושב שמישהו יכול לענות לך בכן או לא. אבל יחד עם זה כמאמין בכח האהבה לדלג על מכשולים אולי כדאי שתבחנו את המצב ביחד אצל מישהו ניטרלי- כלומר אם אתם המון זמן ביחד והכיוון שלכם הוא רציני, אז לבדוק אם האהבה ביניכם היא אמיתית+ האם קיימת אפשרות לחיבור מתמשך ביניכם לאור ההבדלים . זה אולי נשמע קצת מוקדם מידי, אבל זאת מתוך היכרות של זוגות שהיתה בניהם אהבה גדולה אך נאלצו להפרד בגלל שבחיי משפחה משותפים הקיטוב היה חזק מידי. ועוד דבר קטן- אם הייתי ביפן מרגיש מוטרף מאהבה למישהי בארץ פשוט הייתי עולה על המטוס הראשון חזרה. מקווה שעזרתי. (ותפסיקי לחנוק אותו).!!!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית