אפרופו וולנטיין

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/02/2002 | 01:11 | מאת: ש נ ה ב

לילה טוב לחבריי הערים. אתמול היה הוולנטיין .... תאריך, ולא כלום. אני מניחה שאם היתה אהבה בחיי- היתה ליום הזה חשיבות גדולה עבורי. האם הייתי אמורה אתמול להרגיש רע? - - - בדידות?? (התשובה שלי - לא).. האם "ריחמתי" על עצמי?- לא. פשוט נכנסתי לקולנוע ל-ב-ד-, ראיתי סרט מעניין ,("נפלאות התבונה") מומלץ.... ואח"כ קניתי זר מדהים וגדול הביתה. ושמחתי לי . גם זו דרך. והזר מחייך ומריח .. שבת שלום ש נ ה ב

16/02/2002 | 01:20 | מאת: אדי

שנהב, את מדהימה. במקום לקטר ולהמציא לעצמך חיים עצובים את לוקחת את גורלך בידך ומצליחה לשפר לעצמך את החיים. כל הכבוד.

16/02/2002 | 09:04 | מאת: ש נ ה ב

היי אדי בוקר טוב זה הרעיון.!! לא לשקוע.... גם אם דבריי נכתבו בשעת לילה, הם נועדו לכל העצובים שבינינו. אני לא "מצליחה" להיות עצובה בגלל שאני לא מצוייה בזוגיות, אבל אני נעצבת בקלות כשאני קוראה את הדברים העצובים האישיים שיש לחברי הפורום לספר, כמו מוות ואובדן. אינני נוטה לעצבונות, אפילו בקטעים קשים של חיי בעברי הרחוק(הליכי גרושין לא קלים, וכו'). האמן לי שהייתי מעדיפה להיות זוג, אבל זה לא כל כך מסתדר... תודה אדי, ושבת שלום. ש נ ה ב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית