יציאה מהארון- המשך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/02/2002 | 10:34 | מאת: אנונימוס

קראתי בעיון את כל התכתובת ואת העצות שכתבתם. אינני מפרט על עצמי כדי לא להחשף. אני חושש אפילו להצטרף לקבוצת תמיכה כדי לא להיות מזוהה עם הקבוצה . הבעיה שלי היא שאבי הוא אדם מפורסם ואני לא רוצה לפגוע במעמדו ובציפיותיו ממני. עד היום הלכתי בתלם פחות או יותר ואני אפילו יוצא עם בחורות.. מצד שני , לא מזמן השתחררתי מהצבא ואני סבור שהגיע הזמן לחשוב על עצמי ועל עתידי ולהפסיק עם המשחקים.... אני משער שהורי מרגישים משהו אבל לא אומרים לי כלום. הגילוי לא יהרוג אותם אבל בטוח שיבייש אותם ואת האחים שלי ואת המשפחה המורחבת.

05/02/2002 | 14:39 | מאת: שושי

אנונימוס שלום, לא קראתי את התכתובת הקודמת אבל אני מרשה לעצמי להצטרף. נראה לי שהגיע הזמן שתפסיק לחשוב על האחרים (אביך, אחיך, המשפחה המורחבת...) ותתחיל לחשוב על עצמך. אני לא מכירה את משפחתך, אבל היום יש פתיחות הולכת וגוברת לנושא. גם לאביך לא צריכה להיות בעיה מהבחינה הציבורית אם בנו הומוסקסואל, ואם לא תרצה, ממילא אף-אחד לא יכתוב על זה. משפחתך תצטרך לקבל את מי שאתה ואם אתה אומר שהגילוי לא יהרוג אותם, זה אומר שהם יוכלו לחיות עם זה. מה שחשוב זה שתהיה לך "קבוצת תמך" כלשהי- חברים, מישהו מהמשפחה, שתוכל לסמוך עליהם גם אם במשפחה יהיה קצת קשה.

05/02/2002 | 23:24 | מאת: יניב

היי אנונימוס אני בהחלט יכול להבין את השיקולים שלך ואת הקושי להגיע להחלטה . זה שהלכת בתלם מלמד רבות על אופייך . על כך שאתה מקריב לפעמים את צרכיך למען צרכי הזולת בין אם הם מדומים( מה יחשבו אם אני יעשה כך וכך ) או אמיתיים. אמרת שיצאת עם בחורות . האם הגעת איתם למגע מיני ? ואם כן האם חשת משהו בזמן המגע ? אם אתה יודע שהגילוי יבייש אותם אז אתה צודק . אבל אם אתה מרגיש שאתה ממש מתייסר מזה אז אתה חייב לעצמך לפחות או לפתור זאת אחת ולתמיד או להמשיך לחיות כמו שחיית עד עכשיו , בתקווה לעשות את הבצעד בעתיד כשיהיו לך יותר כוחות . אין תשובה פשוטה . ולא משנה מה אף אחד יאמר לך מה עליך לעשות . אתה זה שתצטרך לחיות עם ההחלטה שעשית . רק תזכור דבר חשוב . בכל החלטה שלא תעשה תמיד יהיו יתרונות או חסרונות. אבל אתה אף פעם לא תוכל לדעת אם ביצעת את ההחלטה הנכונה . רק הזמן יאמר . תהיה חזק מקווה שעזרתי יניב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית