יציאה מהארון

האם מישהו בפורום עבר חוויה של " יציאה מהארון " ? האם אחד המומחים יכול לתת יעוץ בעניין ? איני זקוק לטיפול פסיכולוגי או משהו כזה רק עצה ועזרה באיך להתמודד עם הנושא.

שלום אנונימוס, אינך נותן פרטים מינימאליים על עצמך כדי שיאפשרו התייחסות קצת יותר ספציפית. השיקולים שאדם צריך לעשות, לדעתי, בינו לבין עצמו בעניין יציאה מהארון ובפני מי קשורים למצב החיים בו הוא נמצא. מאיזו בחינה חשוב לך לצאת מהארון? האם אתה רוצה לקבל אישור מהסביבה על היותך הומוסקסואל? באיזו סביבה מדובר? האם זו סביבה שיכולה להכיל מבחינה פסיכולוגית מידע כזה? לדעתי, שווה לשקול יציאה מהארון כאשר מדובר במשהו שאתה מסתיר. למשל, אם יש לך בן-זוג שאיתו אתה חולק את חייך ואתה נאלץ להמציא כל מיני סיפורים כשאתה מסתיר אותו ממשפחתך או מפגיש אותו איתם, בהחלט כדאי לשקול יציאה מהארון בפניהם, כי מדובר בהסתרת חלק משמעותי מאוד בחייך. אני מדגיש לשקול כי אינני יודע אם הוריך מסוגלים לשאת מידע כזה. אתה מכיר אותם יותר טוב ממני. אם מדובר על יציאה מהארון לצורך קבלת עצמך כהומוסקסואל, הייתי ממליץ לך להצטרף תחילה לאחת מקבוצות התמיכה הפועלות בסניפי אגודת ההומוסקסואלים לפני שאתה נוקט בצעדים בלתי-הפיכים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

סלח לי ד"ר יש לי כבעל ניסיון כמה השגות: 1. מה זה סיבה מוצדקת לצאת מהארון - החופש, השקט, הפניית האנרגיות לקומות בונים - בן זוג היא סיבה שולית לצאת מהארון, כי אם ההורים ליברליים עד כדי כך שיוכלו להכיל ולחלוק את האושר שבקיומו של חבר אזי הם ודאי יקבלו את בנם גם ללא חבר, ואם החשש השחור ביותר נניח עומד להתגשם ממילא הוא ימצא את התמיכה בבן הזוג ולא בהורים. בן זוג איננה סיבה לצאת מהארון - הדריש הליגטימית לא לחיות חיים כפולים ומתישים היא הסיבה הראשונית הליגיטימית והמחייבת יציאה מהארון ברגע שהאדם חש בטוח וטוב עם עצמו ומיניותו. הורים אינם רק מפרנסים ומאכילים, הם מהות סימבולית לכל אדם לאורך כל חיו, כדאי לו לאדם לעמוד מול המציאות ולהיתמודד איתה למרות הכאב האפשרי - מצב של הליכה על הסף , של הסתרה הופכת את היחסים עם ההורים לפלקטיים, וזה כואב יותר. כן צריך לבחון באיזה "מצב חיים" להחליט לצאת וזו כבר שאלה של עיתוי. מה זה "להכיל את המידע"? אתה יכול לדמיין מה עושה לאדם להכיל סוד שכזה! "מאיזו ביחנה .....?" דר' אני מקווה שלא התכוונת ל"למה?" למה אתה רוצה שהאנשים הקרובים אלך ידעו מי אתה? מיניותו של אדם היא דבר מרכזי באישיותו של אדם וא התשובה היא פשוט ככה!!! ולגבי הדברים "הבלתי הפיכים" דר' הדבר היחיד שהינו בלתי הפיך הוא שאם אדם הוא הומו אז הוא הומו!!! כן הוא יכול להכחיש, יכול לצאת, לשכב ולהתחתן עם נשים, יכול להסתיר, לברוח עד הודו וחזרה, לשכנע את עצמו מצידי ע"י מכות חשמל והיפנוזה - אבל לעולם יהיו חיו חסרים..... לכן יציאה מהארון, דר", איננה דבר בלתי הפיך - יתכן שהיא לא בעתוי נכון, יתכן שהמחיר יהיה גבוהה ובל אדם לא יכול להיות מנוכר מעצמו לאורך זמן. !!!! בכל מה שאמרתי לא התכוונתי שתמיד בכל מצב חיבים לצאת, זכותו של אדם לעשות את חישובי הרווח וההפסד שלו - זה ליגיטימי בעייני , כל עוד שהדבר לא נובע מפחד, אלא מתכלית עניינית.

אני לא מומחה או משהו אבל יכול לספר לך על הניסיון שלי. אני יצאתי בגיל 25לפני ההורים. ראשית עלך להיות מוכן לזה שההורים לא יחיו עם זה בשלום לגמרי , זה מאכזב אבל ניתן להבנה, שכן כהורים היו להם חלומות אחרים לגבי בניהם - אמא שלי לדוגמה ביכתה זמן רב את אובדן החתונה הגרנדיאוזית שתכננה עבור בנה בכורה. וכן יש לקחת בחשבון שיאמרו דברים כואבים בלהט הכאב של הרגע, תהיה מוכן, תמחל על כבודך, תן להם זמן - אל תשכח שאתה מתכונן לזה זמן רב ועליהם זה נופל פתאום. 1. אני מאמין שהתסריט יהיה בדיוק כפי שאתה מאמין - הם הורך אתה מכיר אותם הכי טוב, אני יצאתי קודם בפני אחי, הוא סבר שאבי ממש לא יוכל לעמוד בזה , הוא כלכך שכנע אותי מתוך הפחדים שלו עד שכמעט רציתי לותר על זה, אך הופתעתי לטובה אבי הגיב טוב משציפיתי. בתוך תוכי ידעתי שהוא לעולם לא יוותר עלי, למרות שיחסנו היו קשים מאז ומתמיד. 2. לא במכה - כחצי שנה לפני זה חזרתי במקרה לגור בבית, נתתי רמזים כדי שיהיה להם זמן לעכל את זה, שיחות טלפון הגיעו, עיתונים בנושא הסתובבו בחדרי, חולצות עם כתובות שלא משתמעות לשתי פנים וכו'. 3. תן להם לעשות את הצעד הראשון - אחרי הרמזים אימי התחילה לשאול שאלות עקיפות כמו עבור מי אתה מתלבש בצורה כ"כ חתיכית? דייט עם בחורה? השבתי שלא, שאני פוגש חבר! - והמבין יבין. בוקר אחד ליד הקפה והסיגריות במטבח היא בקשה לשאול שאלה, ידעתי שהיגיע הרגע!!:) התרגשתי, לרגע קיבלתי רגליים קרות. אבל התאמנתי, דמיינתי את הרגע הזה מליון פעמים - ידעתי שאם היא תשאל אני פשוט אגיד כן, היא שאלה "אם אני משתמש בסמים או שמא שייך להומואים האלו?" הייתי על טייס אוטומטי - אמרתי לה בקול רועד אך בטוח בעצמו - "כן אני הומו" זכור חלק ניכר מהיכולת שלהם לקבל את זה תלוי באופן בו אתה מציג את זה, הייה בטוח שאתה שלם ומרגיש טוב עם היותך הומו - הכנתי לה כמה סרטי וידאו שמסבירים את הנושא ובקשתי שתצפה, זו הייתה טעות כי עולמה חרב עליה באותו רגע , היא ממש לא הייתה מסוגלת ללמוד ולהיפתח - היא הייתה עסוקה באבל. 4. למרות שזה מפתה על תעשה את זה בטלפון, אתה מצפה שהם יתאמצו - תתאמץ גם אתה. אני לא יודע אם אתה מתגורר איתם או לבד , אני לדוגמה הכנתי לי מקום אלטרנטיבי ללילה לכל מקרה - אליו פרשתי כשהתלהטו הרוחות והכאב היה קשה מנשוא - אך לאחר כמה שעות התקשרתי לשמועה מה קורה. אבי ביקש שאחזור הביתה לדבר, הבטיח שישתדל להיות מנומס ולא אלים. התוצאות היו לא מושלמות אך סבירות: אבי ממש התאמץ וניסה להסביר לי שאני לא ממש הומו ושזו טעות וכו' - שמעתי בנימוס והבטחתי לחשוב על העצות האופרטיביות שלו כיצד להוציא אותי ממצב זה - למרות שביני לביני כבר מזמן ידעתי מי אני ושאין לזה הרבה סיכוי חבר שלי ,לדוגמה, ההורים שלו דרשו שילך לטיפול פסיכולוגי על חשבונם, לאחר שלוש פגישות הפסיכולג זימן את ההורים והציע להם לבוא לטיפול כדי שירגישו יותר טוב עם העובדה שבנם הוא הומו. אבי, בכל אופן, אמר שכמובן בכל מקרה תמיד אשאר בנו , רק הציב כמה דרישות שלמרות העלבון המגולם בהן אני מוכן לקבל למען שלום בית:) הוא ביקש "שהדבר הזה" לא יגיע אליו הביתה - ליגטימי הוא לא רוצה לפגוש את חברי ההומואים ישמור השם. וכן שלא אספר לאחותי הקטנה (בת ה13) שלא אבלבל אותה בגיל רגיש זה - עם זה היו לי יותר בעיות כי זה פגע בקשר שלי איתה, אך היא בתו וקטינה אז החלטתי לקבל גם את זה. אמי איכזבה אותי יותר, למרות שתמיד חשתי שהיא קרובה אלי יותר, נכנסה למיטה לאיזה שבועיים ממש - אלק היא התמוטטה . הסכמנו שלא נדבר יותר על הנושא אפשר לחיות עם זה וואוו איזו הקלה , איזה חופש ושקט .... בהצלחה לך , זה חייב לקרות מתי שהוא, אז התחל היום חבל על האנרגיות המבוזבזות.

היי שמי יניב ואני עדיין בארון . יש לי הרגשה שההורים יודעים גם אם לא סיפרתי ממש להם. סיפרתי רק לאימי ברגע של משבר , לפני 4 שנים , ואני בטוח שהיא לא שכחה את זה . אתה מבולבל כרגע ואפשר להבין את זה, אחד יתן לך נימוקים לבעד והשני ייתן לך נגד . כל אחד בהתאם למחשבותיו כרגע . העניין הוא שלא משנה מה אף אחד אומר . אתה חייב לשבת עם עצמך ולחשוב אם אתה באמת מוכן או לא . מה שאני הייתי מציע הוא שתיקח דף נייר ותחצה אותו לשניים . בצד אחד תרשום בעד ובני נגד ותתחיל לתת נימוקים , אולי זה מה שבעצם יעזור לך לראות את הדברים בצורה טובה יותר . לי זה עזר . אני יודע שאני עוד לא מוכן להתמודד עם ההשלכות של היציאה מהארון זה עוד עדיין מוקדם מדי. מקווה שתמצא את החוזק מתוכך . יניב

שלום לך, קראתי בעניין רב את סיפור היציאה מהארון שלך. הרושם הוא שכבר יצאת מהארון ואתה רוצה יותר לשתף אותנו מאשר לבקש עזרה. אני מעריך את העוז שהיה לך לנקוט בצעד הזה. עם זאת, יש לי כאיש מקצוע רתיעה מסוימת מ"מרשמים" ו"כללים" בנושא זה ובנושאים אחרים וסבור שיש לבדוק כל מקרה לגופו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין