על חיות, אלים ומה שביניהם...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לחיות יש את ה"אני חושב" בקטע שונה לגמרי מבני האדם יש להן נשמה...זה ברור מעל לכל ספק, אבל את "כוח החושב" אין להם כמונו זה אותו דבר שתגידי שלחיות יש את כוח הדיבור...יש להן שפת תקשורת השאלה מה יותר מתקדם...אם חושבים על זה שהם משתמשים באותם סימבולים כבר עשרות אלפי שנים. נדמה לך שהכלבה שלך "מתחרטת"....היא באמת יכולה לקבל פתאום פרץ של "רגשות אשם"? לא בהכרח...אלא שהיא רואה איזו תנועה שעשית ובאינסטינקט היא הורידה את הראש...אולי כדי לא לחטוף... בקשר לאלים....לאלים לא היו בדיוק תכונות על מנת שבני האדם יראו בהם אנשים לכל דבר... בעיני היוונים הפגאנים הם עצמם היו התכונות: האהבה, הגבריות, הפוריות, הנשיות, הזעם, הברק, הרעם, הים, הרפואה, הצאן ורועיו... כל "אל" כזה ייצג משהו שאליו הדביקו היוונים את התכונות ויצרו מן עולם של "תכונות מואנשות" - ככה קל היה להם יותר להסתכל על התכונות האלה כעל דבר שיכול להתקיים. בקשר לאלה הרה - היא באמת היתה אומללה מזאוס אבל אדם או אל במקרה שלה...צריך להיות שפל ממש על מנת שיאמלל חיי אחרים אך ורק מפני שרע לו עצמו... הפינוק לא חייב לנבוע דווקא משינה...הפינוק הוא POISE - צורת עמידה ועל הטבע ויחסם של האינדיאנים אליו...השבטים האינדיאניים סגדו לטבע כי הם האמינו שהוא יוצר האדם וממנו ואליו באות הנשמות. הם האמינו ברוחות השמיים כנשמות קדושים, ולקחו את האמונה הפגאנית צעד אחד קדימה כשהם האנישו את האלים שלהם עד כדי הקרבת קרבנות אדם על מנת "לפייס" אותם...הם גם נתנו להם אוכל... בקשר ליחסים עם בני האדם אין אכזבה בלי ציפיה ואת נשמעת אחת שהתאכזבה לא פעם...
אני לא מרביצה לכלבה שלי!!!!! היא קיבלה מכה חזקה פעם אחת, וזה היה כשהיא החליטה "לטעום" שקע חשמלי... מכיוון שהיא חירשת, לא יכולתי לצעוק עליה... אני לא מרביצה לה, כי זה לא הוגן, וכי היא עברה התעללות לפני שהיא הגיעה אליי. צריך לזכור, שלא חשוב אם את מאמינה בסיפור הבריאה התנכ"י או באבולוציה - החיות היו כאן קודם!!! כלבי נחיה, לדוגמא, חייבים לדעת לחשוב... אומנם הם מאולפים לדבר מסויים, אבל לפעמים המציאות ממציאה להם דברים, שהם לא למדו... וזה מוכח שהם מתאימים את עצמם למציאות, למרות האילוף הארוך שהם עברו. ובכל זאת העמים הקדומים "הדביקו" תכונות לאלים שלהם... נכון שהיה אל לכל מטרה, ועובדה שמהסיפורים המיתולוגיים ניתן להסיק, שכל אל היה הרבה יותר מורכב ממה שהוא ייצג. כשאת מתארת חתולים כמפונקים, את מתכוונת לחתולים בכלל או רק לחתולי בית? האינדיאנים מאמינים, שאדם שמת חוזר לעולם בצורת חיה. מבחינת "האכלת" האלים... המנהג של הקרבת קורבנות נפוץ מאוד... בתנ"ך נהגו להקריב קורבנות. המצרים נהגו לקבור את המלכים שלהם עם אוכל, שיהיה להם מה לאכול בעולם הבא. הנוצרים "מאכיךים" את כל הקדושים שלהם, וניזונים מגופו ודמו של ישו... כנראה שהקשר בין אוכל ואמונה חזק ממה שנהוג לחשוב. צודקת, אכלתי הרבה חר.. בגלל אנשים.
לא תיארתי לעצמי שאת מרביצה לכלבה שלך....נראה לי שגם את ספגת כמה "מכות" יותר מדי בשביל שתוכלי להתעלל בחיה.... כמו שאמרתי - לחיה יש אנסטינקטים ולכן נראה לך שהיא "מרגישה" - כשבעצם האינסטינקט ההישרדותי שלה אומר לה לעוף ממך אם היא נשכה אותך...מה שמראה לך שהיא לא חושבת כי אם כן היא לא היתה מפחדת ממך...או שאולי אותה פעם שכן "צ'יפחת" אותה עדיין שמורה אצלה ב - LONG TERM MEMORY כי את יודעת מה אומרים...חתול שנכווה ברותחין נזהר בפושרים....ומי יודע אולי זה נכון גם על כלב... ואם בכלבים עסקינן - אז כלבי הנחיה שהזכרת אומנו לא לחשוב - אלא להעזר באינסטינקט ההישרדותי האישי שלהם לטובת אותו אדם שהם מובילים. הם אולפו להנחות את העיוור למקום מבטחים ולא לרוץ אחרי איזה פרפר שהם ראו בדרך. יש סוגים של כלבים שמיוחדים ומוכשרים בשביל נחייה אבל בכל מקרה הם לא אולפו לחשוב אלא אולפו לאחריות...אז לא צריך להיות כל כך חכם כדי להיות אחראי... העמים הקדומים היו חייבים את התכונות האלה על מנת "לסבר את האוזן" בנוגע לתכונות אנוש. ייתכן שאל אחד יהיה בעל תכונות כל כך רבות? צריכים ליצור מאזן של כוחות באולימפוס על מנת שהאדם על הארץ יוכל להיות מאוזן...זאת אומרת שאדם אחד לבדו לא יוכל להתקיים בשלמות - גם אלים היו צריכים "סביבה תומכת" שתתן פורקן לשגעונות ולכעסים ולרגשות שלהם. הרבה כעס יש במיתולוגיה, הרבה נקמה והרבה חיפוש עצמי...מה זה בא ללמד אותנו כאן ועכשיו?.... בהקשר לחתולים - החיה הזו..מזכירה לי קצת את ה"אמא הפולניה" שמנגבת נזלת מהאף של הבן שלה כי "מה יגידו השכנים...הבן של בלומה מסתובב ככה מלוכלך....אוי ויי..." תראי, אפילו חתולי רחוב הם כאלה...תמיד נקיים תמיד מסודרים... אוכל זה מה שמקיים אותנו...אוכל פיזי ואוכל רוחני...(חכמה). אני אוכל אז אני ממשיך להתקיים ואני חושב וקורא ולומד ולכן ממשיך את קיומי הרוחני. אוכל ודת - הדת היהודית משתמשת המון באוכל - כל חג והאוכל שלו. אין חג בלי אוכל ואפילו יום העצמאות שהוא לא "חג" ממש - גם הוא עם אוכל. מצד שני - גם הנצרות משתמשת הרכה באוכל. גן עדן - אוכל. החטא הקדמון קשור איך לא - לאוכל. החטא הפרטי שלי - שוקולד...שוב אוכל.... ועוד בעניין אוכל...לא טעים לאכול ח... תתחילי להתנקות מרעלים ולדרוש רק מתוק!! מגיע לך! אני מתחילה להאט כי העינים נעצמות אז לילה טוב והמלצה חמה: תקראי את "התקדשות" ספר מדהים ועם הרבה מה לחשוב...
אני הולכת לסיים איזשהו ספר (לא על חיות ו/או אלים...). לילה טוב.
.
אולי תחליפו מספר טלפון ותדברו על זה כמה אפשר לזיין את המוח ? ולמבינה בחיות כדאי שתילמדי משהו על אילוף כלבים לפני שאת מדברת !!!
מה קרה ? שכחת לקחת את הכדורים הבוקר ?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
