שאלה לפסיכולוג ולחברי הפורום

שלום, אנחנו משפחה חילונית. לביתי בת ה-18 יש מזה מספר חדשים חבר דתי בן 22. הם נפגשו באקראי והבחור נהג להתקשר אליה פעמים רבות עד שנעתרה לו. הם אוהבים מאוד, יש ביניהם קשר עמוק, נמצאים יחד שעות רבות ביום, והוא אף ישן אצלנו בחדרה. הבחור מקסים, בעל ערכים, מכבד אותה ואת שאר בני המשפחה. מידי פעם עולה ביניהם נושא החיים המשותפים, נישואים וגידול הילדים. ביתי רחוקה מהדת והוא כמובן רוצה משפחה דתית. הוא רוצה להנשא בעתיד וביתי הצעירה עומדת לפני גיוס בקיץ. הם כמעט ונפרדו בשל נושא הדת אך חזרו כי הם אוהבים. אני הצעתי פשרה מסוימת, שביתי תתקרב מעט לדת, תכיר יותר, תנסה להבין משמעות של מצוות מסוימות כמו שמירת שבת לדוגמא, ממילא הוא מתקרב אלינו, אוכל אצלנו מאכלים קלים וכו'. יש לציין שהוריו לא מתלהבים מהקשר, בלשון המעטה, אך לא פועלים לניתוקו. האם יש עתיד לקשר כזה? אשמח לשמוע דעות שונות, ואולי אתם מכירים זוגות כאלה שחיים בהרמוניה. תודה

שלום סמדר, עצתי היא להניח לעניינים להתנהל מעצמם, אלא אם כן ביתך פונה אלייך בבקשת ייעוץ. נראה שאת כה את מצליחה לעשות זאת במידה רבה. אם יש הרמוניה בין בני הזוג, וגם הוריו אינם פועלים לניתוקו, אינני רואה כל סיבה לדאגה מיוחדת. לא תמיד הדברים מתנהלים עפ"י איזו סכימה או תסריט שיש לנו בראש, בייחוד בחיי הרגש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין