לשלומי

שלומי הרבה אנשים שאהבתי הלכו לעולמם - ביניהם קרובי משפחה שהיו קרובים לי כהורים/אחים, חברה טובה... לקח לי שנים להבין שהכל משפיע, מה שאנחנו חושבים משפיע על גופנו ורק בגיל 20 הבנתי למה שכבתי בבית חולים עם כאבים בחזה - ילדה בגיל 17!!! לא סתם אומרים - "כואב הלב" "הלב נשבר" מה שהיה היה ומה שיהיה יהיה ועל הכל יש לנו שליטה. לא על מה שקורה, אלא על מה שיקרה אחר כך. והדברים שכתבתי קודם...שהאדם שיהיה איתי עד סוף ימי הוא אני...גרמו לי עצמי להבין שאם אנחנו הולכים להיות ביחד (ואני מקווה לעוד הרבה הרבה שנים :) ) אז כדאי שגם נתחיל להסתדר... ולא רק להסתדר...לאהוב והרבה. כי הכל מתחיל מזה. ברגע שאין אהבת "עצמי" אז הכל מתדרדר..."לא אוהבים אותי" "אני לא קיימת"? אין דבר כזה. אם אני לא אוהב את עצמי איך אצפה מאחרים שיעשו כך? ואם אני אחשוב שכל מה שקרה לי הוא אשמתי ושאין לי הצדקה אז...מה הטעם? החיים יראו לי שבאמת זה כך, ואז בא דיכאון, והדיכאון גורם לדברים שרבים מאיתנו מכירים (ומקווים שלא היו מכירים) אז הצעתי הקטנה להיום היא...תפנקו את עצמכם - בדברים קטנטנים שעושים לכם טוב... היום היה בא לי גלידה. אז בא לי, אז אכלתי, ונהניתי וזה עשה לי מצב רוח טוב :-) קניה של דבר קטן לבית/לחדר, סרט, מסעדה...אפילו לבד - תזכרו שאתם מפנקים את אהוב לבכם. אוהבת המון 3>

נגע לליבי מה שכתבת. הכל נכון ואמיתי.

תודה :-)