ועוד להרה...

שאלת מה עברתי... אז הנה רשימה חלקית: אונס מוות מספר מערכות יחסים הרסניות ביותר אבל אחרי הכל מה שלא הורג מחשל... וזה הכל בראש ורק בגלל העובדה הזו תמיד לקחתי את כל מה שעברתי..ואני עדיין לוקחת את המטען איתי כי כל מה שבנאדם עובר נהיה חלק ממנו...אפשר להתכחש, אפשר להדחיק ואפשר ללמוד לקחים ולהסיק מסקנות כך שהעבר לא יפריע - אלא רק יעזור בעתיד.

קראתי... ובכל זאת אנשים ממשיכים לכתוב, שהבחירה בידינו... אני חושבת, שהדבר היחיד שהיתה לך בו בחירה זה הנושא של מערכות יחסים הרסניות... אבל אני מניחה, שהעניין הוא לא הבחירות האלה, אלא בחירות שונות מעט.... לרוב האנשים פה בפורום יש נקודה מסויימת בחיים, שעליה הם מצביעים ואומרים "פה, לדעתי הדברים התחילו להשתבש"... אונס, מוות וכו'... ולי אין!!! מה שגורם לי לחשוב על אשמה... כי איזו סיבה יש לי בכלל להיות פה, בפורום? אין לי שום ארוע, בהיסטוריה האישית, שיכול לגרום לצורך (דגש על הצורך... זה לא רצון) למות...

הרה לילה טוב (או בוקר טוב)... קודם כל, גם מערכת יחסים הרסנית לא נותנת לאף אחד ברירה מאחר שכשאת בתוך זה את נשאבת..בלי רצון(!!!)...הצורך באהבה זה מה שמושך - וזה גם כן מה שהרסני כל אחד ונקודות ההשקפה שלו... אונס? ידיד טוב אנס אותי...לא יכולתי לראות נורות אדומות? מוות? וכי מי הבטיח לי שכולם יחיו לידי תמיד? האדם שהובטחתי שיהיה לידי עד יום מותי זה רק אני עצמי. בחירות שלנו...בחירות של אחרים..הכל בעצם קשור אחד בשני א' בוחר בחירה שמשפיעה על ב' שצריך לבחור בחירה משלו שהשפעתה תתגלגל על ג' וכך הלאה והלאה והלאה...עד לאין סוף. ומה שכתבת אז באותו ערב..."לגזור ולשמור"...אנחנו חופשיים לבחור..אנחנו חופשיים להשתמש בכוח הבחירה החופשית שניתנה לנו כדי לקחת נתיבים בחיים שלנו...והעולם סובב, והוא לא יחכה לאף אחד...וכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתת אינספור תירוצים למה...מה הם "עשו" לי כך ש"הוכרחתי" לעשות א' ב' או ג'...באמת? הם הכריחו אותי? הרה, היו לך בעיות התנהגות...מה עשתה הסביבה בקשר אליהם? הורים, מורים, חברים? מה אמר/ה הפסיכולוג/ית על זה שהטיפול לא הצליח? ואם הם עשו מה שעשו...איזה מן לקח את לוקחת? עם מה יצאת לחיים? מה הבנת מזה? את גוף חי חושב ומרגיש (אחרת אי אפשר להסביר את כל ההודעות האלה בפורום). את עדיין כאן, זאת אומרת שכך אמור להיות. אם לא היית רוצה להיות כאן פשוט לא היית כאשר העולם הזה אינו המקום שלנו, הגוף שלנו, אותה מכונה מדהימה, עושה מעשים. הגוף שלנו לא יודע "לדבר על זה" - רק לקחת ולעבוד עם מה שיש. את זו שיכולה לדבר. את זו שיכולה לעבד. ואם את עדיין כאן - ולא בגלל שלא עשית משהו יזום על מנת למות - זה אומר שככה צריך להיות. את מנסה להרוג את עצמך בדרך מנטלית אבל כנראה לא הגיע עדיין זמנך - עובדה!

בשנותייך הצעירות עברת כל כך הרבה ואת חזקה ומעודדת אחרים. כל הכבוד לך. האם לפחות תבעת את הבנזונה ? אני יודע שזה לא קל נפשית להמשיך ולהתעסק עם האונס. רוצים לשכוח ולהדחיק ולא להזכר בטראומה. אבל מצד שני, זה מאד מרגיז שהאנס יצא בזול. בכל מקרה, כאדם מאמין, אף אחד לא יוצא בזול. גם אם אנו לא רואים את העונש שמגיע לו מתממש, הוא יקבל זאת אי פעם. ליבי, התווסף לך היום עוד מעריץ !! שיהיו לך מעכשיו , רק חיים מאושרים, ביי