ל מ

אם רכשתי בעל כרחי את ההשכלה מה זה דיכאון ואומרים לי שבגלל שלמדתי בפקולטה הזאת אני מתנשא ורואה את עצמי חצי פרופסור אסור לי להגיב ???? אתה או את מייצגים בדיוק את הבעיה שלנו בהתמודדות מול האוכלוסיה הבריאה תודה אני לא נעלב כי אני רגיל לזה

שלום לך, אני שומעת המון סבל בכתיבה שלך. אכן לא התמודדתי עם דכאון, מלבד יום יומיים שהרגשתי חור אדיר בנשמה, רצון להעלם וכאילו אני נקודה קטנה חסרת ערך. למזלי, זה נמשך יום, יומיים. אבל לדעתי אפשר לדבר על זה, כלומר לכתוב, לשפוך ולתקתק על המקלדת, כבר בזה יש הקלה מינימלית אמנם, אבל תחושת שחרור מסוימת. ממילא אף אחד לא מכיר את השני, אין פרטים מזהים, וכאן בפורום כולנו חברים ובאים ממצוקה זו או אחרת. אתה יכול לעשות כרצונך ולפי תחושתך, רק תדע שלאנשים איכפת ממך ומי שיכול אפילו לעזור בטיפונת, ישמח לעזור.

גם אני התמודדתי ומתמודדת עם דיכאונות קשים, ישנם אנשים אטומים וחסרי רגישות לסבל וכאב של אחרים, איתן אינו כזה וגם כן הרבה אחרים כאן שמסוגלים להבין אבל עדיין לא לגמרי להזדהות, אך אין לפסול אותם ולפקפק ביכולתם לחלוק איתנו את תחושותינו ואף לעזור. מ' נ.ב. ואולי די עם ההכללות , "את משקפת את ההתמודדות שלנו מול האוכלוסיה הבריאה" אינך מכיר אותי, אז אולי נשמור על רמת הגיון, סבלנות ונימוס בסיסית. ניב. נוסף קראתי את מכתבה של הרה, כאבה של הרה וגודל התסכול היה עצום, על אף או בגלל ההזדהות נשארתי ללא מילים.