גיל ההתבגרות הסוער
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה עושים עם נער בן 16 שלא נמצא במסגרת,מסתבך,לא משתף פעולה עם שום גורם מקצועי וטיפולי,למרות שהיה בשיחות אצל פסיכולוגים וגם פעם אחת אצל פסיכיאטר(יותר לא רצה).המערכת איטית ,המשפחה חסרת אונים,ורוצה להציל אותו!!
עידית, כמי שהייתה שם, צר לי להגיד, אבל זו האמת: אם הוא לא רוצה, קשה מאוד לעזור לו. עדי
עידית, אני מתפלאת איך אני שרדתי את הגיל הזה... אבל אני עדיין כאן... אני מאמינה שניסיתם (ויותר מפעם אחת) לדבר איתו, וזה לא עזר... גיל ההתבגרות מהווה שלב לא פשוט בחייו של כל אדם, השאלה היא מהם הגבולות שניצבים בפניו... במה בנך מסתבך? עם החוק? אם כן, כמה שזה קשה לך לקרוא בתור אמא, תשאירי את הטיפול בידי החוק... לא כי זה אידיאלי, אלא כי אין ברירה... האם יש עובד/ת סוציאלי/ת שמעורה בעניינכם? ואם זה מנחם אותך, אני מכירה המון מורדים של גיל ההתבגרות, שיישרו קו עם עצמם ועם הסביבה לאחר שהם התבגרו קצת....
תנסו לברר מה מלהיב אותו ? מה הוא אוהב ? מה מעניין אותו ? מה הוא כן רוצה לעשות ? וכל עוד זה חוקי, לכו בכיוון הזה, גם אם זה נראה לכם מנותק מהמציאות ולא על הקרקע.
מה לגבי מציאת מקום עבודה? (לפחות שיהיה במסגרת וישא באחריות בחייו)
שלום רב, מה ששלחתם נשמע סוער, אבל מלא וגדוש מדי, ומתומצת מדי, כדי לתת מענה. כללית, צריך למצוא מה שיניע את הבחור ליצור קשר טיפולי. כתבו למייל האישי שלי (הקליקו על שמי המוכחל בצד השמאלי) עוד פרטים, שמאפשרים להבין את אופי ההסתבכות ואת צורת הטיפול שנעשתה עד כה ללא הצלחה, וגם את מיקומכם בארץ, ואנסה לתת הכוון. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
