חרדדדדדה.. פחדדד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/01/2002 | 02:45 | מאת: נטע

היי, יש פה מישהו? קמתי עכשיו עם דופק מטורף, כאב ראש וידיים ופחד שאני הולכת למות מהתקף לב או שבץ מוחי..... אנטי מקווה שזה רק התקף חרדה, "רק....", עוד לא קרה לי באמצע הלילה מתוך שינה לקום ולהרגיש מוותתת. יש פה מישהו?? למזלי הבן שלי מרגיע אותי ויושב איתי, אבל אני רועדדדת

28/01/2002 | 07:06 | מאת: נטע

בוקר טוב, אוף, איזה לילה נורא עבר עלי, אני עדין עם מה שקרה, הגוף שלי עוד קצת חלש, לקחתי לוריואן כעזרה ראשונה. הדופק שלי השתולל ונרגע, נרגע והשתולל, ולמרות שאני זוכרת את ההתקפים הנוראיים והסיוטיים האלה, לא היה ברור לי אם אני גוססת או "רק" התקף פאניקה. תארו לכם, היום יש לי פגישה עם הפסיכיאטר ורציתי להתחיל להוריד מינון מהסרוקסט כדי שבקרוב אוכל להפטר ממנו לגמרי. צחוק הגורל. אפילו הכדור לא מנע את החרדה. אתמול חשתי מתח נוראי עם כל הפיגועים המזעזעים, ההתמוטטות של מני לוי, המחלות מסביב וכרגיל קשה היה לי להפריד, כי כל מחלה או אסון שקורה למישהו אחר, נראה לי שיקרה גם לי,או לילדי, חס וחלילה. הבן המתוק שלי הרגיע אותי כל הלילה ושם לי את הסרט "שרק", סרט מדהים, ראינו גם סיינפלד עם בקבוק מים ונשימות עמוקות. שני התקפי חרדה היו לי מאז 7 חדשים, יחד עם נטילת הסרוקסאט, ולהזכר שלפני כן משך כמעט שנה עברתי את ה"חויה המרטיטה" הזו מספר פעמים בשבוע......... זה הסיפור שלי. נמאס לי.

28/01/2002 | 07:48 | מאת: שלומי

בוקר טוב, נטע , איזה סיוט ! אני יודע שזה לא רציונלי, אבל אם את חושבת על זה בזמן החרדה, ואומרת לעצמך, בא נגיד שזה יקרה לי, ואני אמות , אז מה ? הרי כולנו נמות יום אחד . נכון ? אבל זה בטח לא עוזר כי זה לא בדיוק פחד מהמוות. מה שמדהים זה שאת מסוגלת לפתוח מחשב ולהקליד את התחושות שלך. הלואי והיתה לי תשובה איך יוצאים מזה, או איך מתגברים על זה. היי חזקה, כמה נהדר שיש לך בן שכזה, מבין ותומך. בהצלחה ובתקוה שהחרדות יפחתו ויעלמו. ביי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית