דו מיניות

אני בת 20. לפני חצי שנה התחלתי לשכב עם בחורה ולפני זה היה לי חבר שנתיים ולא חשבתי כלל בכיוון של בנות. עכשיו אני שמחה, ולא רוצה גברים בכלל. האם אני לסבית? יש לי פחדים שאני לא אוהב אף גבר ולא אמשך, או שאם אוהב אותו אני לא אוכל לשכב איתו. כיום קשה לי מאוד למצוא גבר שאני נמשכת אליו.

נינה שלום את שואלת אם את לסבית. ברור שאת מאוד נהנית מקיום יחסי מין עם בחורות ולכן את או לסבית או דו מינית. ברור שאם את דו מינית ותרצי למסד קשר עם בחור תצטרכי לספר לו על כך. ברור שלא תוכלי לחיות בו זמנית גם עם בחיר ליבך וגם עם בחירת ליבך. אם תגיעי עם עצמך למסקנה שנשים זה מספיק אז גם תוכלי לנהל זוגיות עם חברה וגם ללדת ילדים בהפריית זרע. אם התחלת לשכב עם בחורה כנראה שזה מה שחיפשת ואם טוב לך ואת מאושרת אז תצפצפי על מה שהסביבה אומרת ותבחרי בבת זוג. עבור סטרייטים קיום יחסים בין שתי בחורות הוא דבר שמעורר את האנדרנלין וכנראה שיש הרבה יותר פתיחות והבנה ללסביות מאשר להומוסקסואלים בהצלחה והרבה סקס תודה סטרייט

היי נינה גילי כפול מגילך. למרות שאין לי ולא היתה לי משיכה לנשים, לאחרונה חולף לי לא פעם בראש הרצון להתנסות ולחבק וללטף אשה, ובוודאי שגם לקיים איתה יחסי מין. אינני רואה ברחוב אשה ו"נדלקת עליה", אינני מפנטזת על אשה בלילה, אבל בהחלט מרגישה שייתכן ומאוד היה לי מתאים, להתעלס באהבים עם אשה עדינה, מפנקת, שאיננה אגרסיבית. (גם אני כזו). חייבת לציין שאני נהנית מאוד ביחסי מין עם גבר, ומאוד ייתכן שגילי, עליו אומרים שהוא הגיל של הנשיות בשיאה, ופתיחותי לנושא, הם אלה שגורמים לי לרצות ולהתעלס עם אשה. לשאלתך- האם את לסבית? אינני מומחית גדולה. אבל מישהיא פעם אמרה , שכשאשה מתאהבת באשה, והיא מסופקת מבחינה נפשית ומינית מהקשר איתה, קשה לה לחזור לעולם הגברי. אינני יודעת עם זה נכון. אשמח לשמוע תגובתו של מומחה. שבת שלום רונית

שלום רב, זהות מינית היא עניין שמושפע מנטייה גינטית, מתהליך עיצוב חברתי-חינוכי, וממידת התגמול בעקבות התנסות מעשית. החלקים היותר "שבריריים" ומתחלפים הם השני והשלישי. לכן, ענייני ההתנסות שלך נתפסים מבחינה מקצועית כסבירים. תחושתך הנוכחית לגבי הזיקה הטבעית לבנים יכולה להשאר, או להתחלף. תקופת הצמיחה והלמידה האישית אינה מזיקה! כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום נינה, אני מצטרף לדבריו של ד"ר אברהם. אוסיף רק שאחת השאלות המרכזיות שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם בתקופה שהיה לך חבר אכן נמשכת לגברים, או שעשית זאת משום שכך מקובל וכך מצפה ממך החברה/סביבה. אם לא הרגשת כל משיכה אל גברים, וקיימת את הקשר איתו על מנת לרצות את סביבתך, ייתכן מאוד שהחלק ההטרוסקסואלי שבך, הנמשך אל גברים מודחק במידה כזו שמה שאת מרגישה הוא רק את המשיכה לנשים. במקרה כזה, עלייך לקבל את עצמך כלסבית, אם בעזרת עצמך, קבוצת תמיכה או בעזרת איש מקצוע פתוח לנושא. אם, לעומת זאת, הייתה לך משיכה לגברים כשהיה לך חבר, ייתכן מאוד שהיא תופיעה שוב, אך כאן, שוב, אני מצטרף לדבריו של ד"ר אברהם: את צוברת כרגע לפחות התנסות חיובית עם אישה וככל שתצברי התנסויות כאלו, בהנחה שהן תהיינה חיוביות, המשיכה לגברים תישאר אפסית. שאלת המפתח היא מה מפריע לך בהיותך לסבית: הסטיגמה החברתית המתלווה לכך בלבד? אם התשובה לכך היא חיובית, אני ממליץ לך לפנות לקבלת עזרה בקבלת עצמך, משום שאם המוטיבציה היחידה היא רק "להיות כמו כולם" הסיכויים לחזק את המשיכה לגברים, אפסית והצורך לרצות את הסביבה הוא, אגב, מניע לא בריא בהרבה תחומים אחרים.בכל מקרה, על אף התנסותך עם שני המינים את עדיין צעירה ובתקופה פלאסטית מבחינה התפתחותית וההתנסות הממשית שלך בחיים תוביל אותך, אם תאפשרי זאת. נדמה לי שאת עושה זאת כבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט