אחים

שלום, יש לי אח אחד גדול ממני בשנתיים שנינו בשנות העשרים לחיינו. איננו מדברים כלל, בילדותינו רבנו הרבה, תמיד הרגשתי שאחי מקנא בי ותפסתי אותו כאיום וגם במשך שנים רבות נהג כלפיי באלימות לא לעיתים קרובות אבל ההתפרצויות היו חסרות רחמים. כאילו שתמיד רצה ברעתי תמיד השוויץ בהישגיו ועשה השוואות ביני ובינו. היום שמעתי אותו שואל את אימי שדיברה על כך שהיינו ילדים נורא יפים מי היה יותר יפה אני או הוא. אימי ענתה ששנינו והוא התעקש לדעת מי יותר יפה, הוא חזר על השאלה עד אשר אימצי שלי אמרה שהיה לו שיער מדהים.למה הוא שואל את זה?ועל מה זה מעיד? החרדה שלי מפניו ותפיסתי אותו כגורם מאיים ואורב לרעתי אכן מוצדקת??? תודה

שלום לי, אני מקווה שאני לא טועה ואת בת ולא בן, מה שלא עקרוני לגבי התשובה. נדמה לי שמילת המפתח בשאלה שלך היא "תפיסה" - ולא השאלה האם אחיך הוא אכן גורם מאיים שרוצה ברעתך. את אכן מדברת על תפיסתך אותו ועם תפיסה זו עלייך להתמודד בין בינך ובין עצמך ובין בעזרת טיפול. ברור, שיחסו של אחיך אליך נחמד ומה שקובע הוא האופן בו הדברים נתפסים אצלך, אך בהחלט ייתכן שהפחד ממנו גורם להסלמה בתוקפנותו אליך. למתבונן מן הצד נדמה שאחיך הוא חלש וילדותי. בחור בשנות העשרים שמנדנד לאמו "מי היה יותר יפה?" זקוק לחיזוקים של ילד חסר ביטחון. אם תוכלי להסתכל עליו בתור שכזה, אולי הדבר יפחית מתחושת האיום. מעשית, מה שדרוש הוא שמירת מרחק ופיתוח חוסן פנימי שיקנה לך אדישות כלפי תגובותיו, אשר פחדך מפניהן מחזקן. לטווח ארוך יותר, בהחלט מומלץ ללבן בעזרת איש מקצוע את מערכת היחסים שלך עם אחיך ועם שאר בני המשפחה, שללא ספק ממלאים תפקיד במערכת. טיפול זה אינו חייב להיות טיפול משפחתי, אלא בהחלט טיפול אינדיבידואלי בך, משום שהרבה יותר חשוב איך את תופסת את הדברים ואיך תפיסתך משפיעה על יחסו אלייך וכן האם פחדים מסוג זה מופיעים בתחומים אחרים בחייך ועם אנשים אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט