אני האדם הכי טיפש עלי אדמות-אל תכעסו

כל מי שייעץ לי לפני שבועיים בקשר לחבר שלי לשעבר ועזר לי כל כך אז-תודה אבל הרסתי את הכל. בזכותכם די התגברתי על העניין והפסקתי להאשים את עצמי בכך שהוא מתנהג אליי כמו זבל אבל נפגשתי איתו בטעות ללפני כמה ימים במקום בילוי הוא התייחס אלי ואמר שלום אני קפאתי במקום והיתי מבולבלת..הוא אמר לי לבוא לדבר איתו כשארצה ואני לא ידעתי מה להגיד. אחרי שעה בערך התגבר היצר שלי שהכל יהיה בסדר לידיעה שהוא יכול להרוס אותי והלכתי אליו לדבר..וכמובן שכלום לא יצא כמו שרציתי הוא לא התיחס אלי כצו שציפיתי שוב שאל אם יש לי חבר התנהג מגעיל והלך לי באמצע...ואז הרגשתי כל כך מושפלת ששוב הוא עושה מה שבא לו בלי להתחשב שמשכתי אותו בחולצה שלא ילך ,הוא התעצבן יותר ונלחם איתי ללכת-ממש נלחם איתי!!!!!!! ולא יכולתי לתת לו להשאיר אותי כך שוב מושפלת..הוא התחיל לצרוח עליי שהוא לא יכול להתמודד איתי והוא מקנא בי שהמשכתי בחיי והוא בחרא ושאני אתן לו ללכת ואני מסתכלת עליו ומתבלבלת לגמרי....אם כל כך קשה לו איך הוא יכול להתנהג ככה??? ואז הוא ברח ממני פשוט רץ משם ואני הלכתי אחריו ידידה שלו משכה אותו והם רקדו לפני תוך כדי שהוא מתחנן שאלך. אמרתי לו שלא ידבר איתי יותר הוא אמר שזה לא מה שהוא רוצה אבל שאני אעשה מה שבא לי..הלכתי משם ואז הרגשתי חרא שככה זה נגמר חזרתי אליו אמרתי לו שישמור על עצמו הוא אמר טוב והיה נראה מת שאני אלך ואז הידידה שלו שוב משכה אותו צוחקת עד מוות שפשוט לא יכולתי לזוז....מהעלבון וההשפלה... חברות שלי אמרו לי לבוא ולא יכולתי לזוז עד שהוא הלך לחברות שלי ואמר להם שיקחו אותי שאני משפילה אותו שהוא יודע שהוא יצא חרא אבל הוא לא מסוגל...ואז אמרתי לו שלא ידבר אתי יותר והלכתי.. אני יודעת שמי שקורא את זה מהצד חושב שאני האדם הכי דפוק גם אני מרגישה כך דפוקה מושפלת ניסיתי שזה יהיה טוב וזה יצא הכי חרא בנוסף יש לי רגשות אשם שהתנהגתי באובססיביות נוראית ורציתי להגיד לו שאני מתנצלת על זה שמשכתי אותו כך אבל אני באמת לא מסוגלת לדבר איתו יש לי בחילה כשאני נזכרת בו.הרסתי הכל!!!!!! לא יכולתי לחיות עם עצמי אז טלפנתי לחבר שלו כדי להסביר שאני לא מפגרת שהוא שיגע אותי ולא התכוונתי שזה יצא כך לא יודעת למה עשיתי את זה ....הרגשתי נורא עפ עצמי למרות שאני שונאת אותו כלכ כך והוא הרס אותי עד העצם מעולם לא הייתי ככה .אני פוחדת מה זה אומר עליי עכשיו פוחדת להפוך לאישה מרירה אני בת 20 וזו אהבה ראשונה אני ממש לא יודעת איך להתנהג תעזרו לי!!!!!!!!!!!!!! אני פןחדת כל כך ממנו ולא רציתי להפגע כך מאף אחד ולהשפיל את עצמי כל כך ולהרוס לו ערב. נבהגתי נכון שדיברתי עם חבר שלו?.? למה יש לי תמיד נטייה להאשים את עצמי???.. בבקשה תעזרו לי כי אני כבר לא יודעת מה לעשות. ומה לעשות הלאה. איך אחיה עם עצמי אחרי שהושפלתי כל כך ???..

קודם כל אין על מה לכעוס. עשית טעות. אולי עכשיו את יכולה ליהיות חזקה יותר ולהבין שחבל לך על הזמן איתו. ותפסיקי לתת לו למשוך אותך מהאף. את פגועה מאוד. אז למה את הולכת אם הראש בקיר???? תעזבי את החברים שלו את המשפחה שלו אותו שכולם ילכו להזדיין(סליחה על הביטוי) כל מי שמהמעגל שלו והוא עצמו פשוט תנתקי את השיחה אל תעני תיהי סנובית הכי סנובית שבעולם כל מי שקשור אליו בדרך כזו או אחרת לא קיים מבחינתך. תחליפי מספר פלאפון.ותגידי שאף אחד מהמשפחה או מהחברות הקרובות לא תעיז לתת לו את המספר טלפון מי שתעיז היא לא חברה. תעיפי גם אותה. תיהי קשוחה קצת. תעלימי אותו "תקברי" אותו הוא לא קיים מבחינתך. אם תיריאי אותו תתיחסי אליו כמו רוח רפאים פשוט תפחדי ותברחי מהמקום. או שתארגני לעצמך טיול לחו"ל לאיזה שלושה חודשים. פשוט להתרחק כמו מאש. את תיהי בסדר. אבל רק אם תתני לו לצאת לך מהנשמה. ושוב זה תהליך. אבל את צריכה לפעול לפי אחת מהעצות שנתתי או אולי יהיו עצות יותר טובות. את צריכה להעיף אותו מהחיים שלך. זאת אומנם אהבה ראשונה. אבל זאת גם התעללות קשה. ועדיף לך לצאת מזה עכשיו ומיד וליהיות חזקה. כדי שזבלים כמוהו לא ידבקו אליך. וזה קורה תאמיני לי. תעשי מאמץ. אנחנו כאן נתמוך בך כמה שאפשר. אבל יאלה תעיפי אותו לכל הרוחות ומכל המחשבות. זה בשבילך את לא עושה את זה בשבילנו. תמיד תזכרי את זה. זה בשבילך איתן

איתן, גם היא וגם החבר שלה לא ממש יודעים מה הם רוצים מעצמם ואחד מהשני. וקודם כל הם צריכים לשאול את השאלות האלה. מה אני באמת רוצה? כל מה שכתבת נכון וצודק מאוד. אבל המשפט "שיילך להזדיין" נאמר בקלות מדי. אתה שכחת פרט אחד, חשוב מאוד, כשאמרת לה את תהיי בסדר רק אם תתני לו לצאת מהנשמה. שכחת שהיא אוהבת אותו. ואהבה קשה מאוד לכבות. היא ממשיכה לבעור מעבר לטלפונים, לפלפונים, ולים. גם אם זה למנייאק הכי גדול בעולם.