עבור ד"ר אורן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/01/2002 | 13:03 | מאת: המאוכזבת

ד"ר אורן שלום כתבתי לך תגובה בעמוד 567 ואם תוכל להתייחס ולהשיב לי , אודה לך מאוד בתודה המאוכזבת

20/01/2002 | 23:12 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מאוכזבת שלום אם מדובר באותה הודעה, עניתי לך עליה. להלן הקישור http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=283041&t=282637 בברכה ד"ר אורן קפלן

21/01/2002 | 00:15 | מאת: איתן

המאוכזבת. אני לא יודע מה הקטע שלו. וגם את לא. אבל עדיין יש גבול לכל תעלול כמו שאומרים. את יכולה להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי את יכולה להתיעץ אם מכרים שלו בקשר למה שגרם לו לשינוי. את יכולה לנסות לשכנע שאחד מהם ידבר איתו ויעזור לו אולי שיפנה אותו לטיפול. או שהחבר ילך ויתיעץ אם מישהו מומחה איך לעזור לו. אבל בנתיים את נרמסת. את נהרסת. יש דברים שאין לנו שליטה עליהם. ולא בכוחנו לשנות. אז לא צריך להרוס את החיים של עצמנו אם כל הטוב לב שיש לך. אם לך יקרה משהו אז במה את עוזרת????? את צריכה ליהיות חזקה מבפנים כדי לעזור למישהו אחר וכרגע לפחות את לא כל כך חזקה נפשית. ואת מקבל "סטירות" והשפלות מכל צד. את צריכה קצת לתפוס מרחק. אולי הנסיעה תעזור לו להתגבר??? אולי אחרי שהוא יתרחק את תתחזקי ואז תוכלי באמת להתיעץ אם החברים ולעשות ברורים. אל תהרגי את עצמך לשוא לפעמים בחיים הדברים מתגלגלים גם בצורה טובה. אולי בד"כ לא אבל זה גם יכול לקרות. תני לעצמך ולו זמן. ותיראי מה קורה. אל תכבידי על עצמך יותר מידי. מהדואג איתן

22/01/2002 | 09:56 | מאת: המאוכזבת

איתן שלום תודה רבה לך על דאגתך, ועל ההתיחסות, נכון אתה צודק בכל מה שאמרתה. בכל אופן הוא נסע אתמול והפרידה היתה קשה גם בשבילו אך משום מה נראה לי שכרגע רווח לו ואני פה נישארתי עם הכאב האין סופי , ולכן הגעתי למסקנה שהוא פשוט לא שווה את כל מה שעברתי, שינסע, שיהנה ושירגע, אני פה ממשיכה הלאה, ואתה יודע שהגלגל תמיד מתהפך , ואם ההוא יתהפך כשכבר יהיה מאוחר מבחינתי אז זו תהיה בעיה שלו, ועוד דבר שגורם לי להרגע הוא שהכל אבל הכל כתוב שם למעלה והכל קורה לטובה זה מה שאני מאמינה מאוד, אז כך שיש שופט למעלה , ולא אני זו שצריכה לפענח דברים מסוג זה, אז אמנם זה קשה , אני לא ישקר אבל זה יעבור, יש לי הרבה מה להציע, ולא דאני מזלזלת בו, ממש לא, אבל אם הייתה מכיר ורואה אותי ואותו הייתה מבין למה אני מתכוונת, למרות שאף פעם לא הקשבתי לדעות של אחרים ועשיתי מה טוב לי, גם לגביו, לא היה יכפט לי איך הוא נראה או אם יש לו מה להציע לי , פשוט הסתפקתי באהבה שלו, ובטוב ליבו וכנראה שעשיו גם את זה הוא לא יכול לתת לי אז מה נשאר? הכאב והרבה געגועים? לא חשוב זה יעבור עוד שיעור בחיים שגם כשאוהבים לא צריך לחנוק ולא צריך לתת את הנשמה, מספיק לתת קצת, זה השיעור שלי, אולי אני טועה אבל יש בי הרגשה חזקה לגבי הקשר הזה , ואם תהיה עוד הזדמנות אני אדע איך להתנהג, ואם לא תינתן עוד הזדמנות וזה באמת הסוף , אם כל הכאב שיש בי לומר דבר כזה, אז השיעור שלי יהיה בקשר הבא, בכל אופן איתן , תודה רבה לך על היחס החם, ואם בא לך אתה יכול להשיב על מכתב זה, אני יעבור את זה בכל מקרה, כנראה בחיים שלנו הטוב הוא הרע, והרע הוא הטוב. אז תודה רבה מקרב לב, אני כבר לא מאוכזבת, פשוט יותר מבינה תודה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית