לחבריי הטובים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/01/2002 | 18:08 | מאת: גלית

הייי התגעגעתי מאוד להתכתביות איתכם קראתי אז את התשובות של כולכם. לך הרה צודקת,הרבה מאוד פעמים וגם היום לא לפני ספר דקות היה לי הרגשה כזו. ההרגשה שכולם מדברים אליי ההרגשה שכולם לא מתייחסים אליי ההרגשה אולי אני לא בסדר. כי הרבה פעמים קראו לי שהכרתי בנים ופתאום הקשר נעלם . או בנות שלפתע מסתובבות אם משהיא אחרת ופתאום מצאו חברה טובה.. הרבה מאוד בגלל Zה גם בזמן זה קוראים לי דברים כאלה... אז החשש לא סתם...... אאני בסך הכול עדינה נשית ושקטה...שנאה לא נראה לי שיש מאיפה לשנוא אותי. אבל אולי אין אהבה באמת.. שזה מה שאני מחפשת להרגיש בנוח ולא שאולי יזרקו אותי.. יתחלתי הרגלים חדשים,שדווקה דיי משנים את הרגשתיי התחלתי לאהוב את עצמי כאילו אני חבה של עצמי משהוא מדדדהים.. כשרע לי אני מרגישה לפעמים טוב כי יתחלתי לאהוב את עצמי באמת.. אבל עדיין ההרגשה שאני לא מצליחה למרות כול הרצון לשנות ההרגשה שאחריי שמכירים אותי יחשבו אליי שלילי או שלא התייחסו אליי יותר כמו בעבר מלפני הגיוס. עד כה קצת קשה לי במסגרת החדשה אבל טיפה יותר טוב. אוהבת אותכם מחכה לעזרתכם בייייי המתגעגעת.

15/01/2002 | 00:03 | מאת: ריקי

גלית אני חדשה ברשת לא ידוע לי מי חבריך הטובים אבל רציתי להגיד לך שאין אדם שיכול לאהוב אדם כועס . כולם אוהבים אדם שקולט בדרכו היחודית את האמת ואת היופי של החיים והוא מלה אהבה לעצמו ולכל דבר חשוב או פשוט באותה המידה. ריקי.

15/01/2002 | 00:39 | מאת: איתן

גלית ברוכה הבאה:))) חשבתי שאת בחיל הים או בחיל האויר שלא שמענו ממך כל כך הרבה זמן:))) חשבנו שברחת לחו"ל:))))) אני מבין שבס"כ הדברים מתחילים להשתפר. את אומנם חוששת ודואגת. אבל זה מובן אחרי תקופה מאוד ארוכה של חוסר ביטחון ושליטה. אני שמח שאת מתחילה להכיר בערכך שאת כן שווה משהוא. בקשר לחברות. את צריכה להתחיל להתחבר למישהי שהכי ניראת לך. וסתם לפתח שיחה או שיחות. תמצאי משהי שאת יכולה למצוא איתה נושא משותף. ופשוט סתם תדברו על נושאים. בקשר לרכלנות על כולם מרכלים. אין מה לעשות זה טבע האדם. בגלל זה על תיחסי לזה חשיבות כל כך. אז מרכלים אז מה???? דרך אגב קיבלת את מה שרצית בהצבה שלך???? ומה אם החברה שם???? את רואה שהכל שונה מהטירונות חוץ מהמדים????:)))) אני מאחל לך מכל הלב המשך שירות מהנה:))) @-----)---- איתן

15/01/2002 | 11:04 | מאת: נזבורה

היי חמודה! כיף לשמוע ממך! אני שמחה לשמוע שההרגשה האישית שלך משתפרת, ואני בטוחה שמגמת השיפור רק תלך ותגבר - ואני לא מדברת סתם, אלא מניסיון אישי. וכמובן שהשיפור לא חל ביום אחד - צריך הרבה סבלנות. אבל זה בהחלט יבוא, ומבלי שתרגישי איך ומתי פתאום תתפסי את עצמך ותגידי - יו, איזה הבדל של שמים וארץ בין מה שהייתי פעם למה שאני היום!!! אגב, האם את משרתת קרוב לבית או רחוק? האם המפקד שלך בן-אדם? והחבר'ה נחמדים? ספרי כל מה שבא לך - רק תיזהרי לא לגלות יותר מדי סודות צבאיים...((-: באהבה! נזבורה

15/01/2002 | 15:44 | מאת: שלומי

הי, זה עידן ועידנים שלא השארת תגובה בפורום. מה קורה ?

15/01/2002 | 16:31 | מאת: איתן

נזבורה שלומי צודק:)) מה שלומך??? איפה נעלמת???? מה את עושה בימים טרופים אלו???? @----)---- איתן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית