אין מה לעשות???

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/01/2002 | 18:17 | מאת: רפאל

שלום מזה שנים רבות אני סובל מבעיות שאיני יודע בדיוק את מקורן, ולא מזמן בכלל נודע לי שהבעיות קיימות והיום אני משלים עם זה ורוצה לטפל בהן, אך לא יודע איך, איפה, את מי לשאול. אני בחור בן 24 אחרי שירות צבאי מלא, משוחרר שנה וכעת עובד בחברה בינונית להייטק. וזו החברה השנייה שאני מחליף בשנה האחרונה. הסיבה להחלפה היא כנראה ממני,(אני לא יודע) לאחר מחלוקות קשות עם הבוסים וכל מי שמסביב. בנתיים, אני גר עם ההורים (שגם סובלים ממני לדעתי) אך איני יודע מה יהיה כשאדרש לחיות לבדי במצב כזה. אין לי חברה ואף פעם לא הייתה, חברים אמיתיים אין לי אלא רק כאלה שאני רואה פעם בשבוע. אני נרתע מאוד ממגע גופני ויש לי בעייה להסתכל על עצמי במראה! אני מרגיש שכל מי שמסביבי נדחה ממני ואפילו אומרים לי את זה מדי פעם (לדעתי אני לא אסטטי מספיק). הילדות שלי היתה מסכת עינויים עד לצבא (ששם היה הכי טוב בחיים עד עכשיו) שכללו התעללות של ילדים שאפילו היום אני מרגיש וגם אומרים לי את זה שאני תוקפני. אני יודע שזה תלוי רק בי, ואני מאוד רוצה לשפר את זה ולטפל בזה, זה הדבר החשוב ביותר בחיי כרגע. אני ממש פוחד מכל הנושא של פסיכולוגים שמנצלים אדם תמים ואיני רוצה ליפול בפח ואני באמת לא יודע למי ללכת או לפנות אז אם יש בפורום הזה אנשים שטופלו ע"י פסיכולוג טוב באזור ראשל"צ והסביבה, אנא המליצו לי. כמו כן פסיכולוגים שקוראים אולי יוכלו להגיד לי בכלליות מה הבעייה ואם יש טיפול יעיל אני נואש! בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2002 | 06:05 | מאת: דר' עמי אבני

שלום יש סכוי טוב שתעזר וקוראים לו פסיכותרפיה לשמן ארוך בהצלחה עמי

14/01/2002 | 10:45 | מאת: רפאל

שלום עמי תודה על התגובה, יש לי מספר שאלות קצרות: האם יש סיכוי להגיע למצב נורמאלי אחרי כל כך הרבה שנים? כמה זמן טיפול כזה יכול לקחת? יש מישהו שאתה ממליץ באיזור ראשל"צ? תודה רבה רפאל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית