עצים ארוכים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/01/2002 | 18:58 | מאת: ד"ר אורן קפלן

חברים יקרים תזכורת לשיפור איכות רצף הקריאה בפורום, במיוחד לטובת קוראים לא מנוסים בקהילה הוירטואלית: אנא, קצרו את העצים. נסו לשלוח הודעות אישיות במייל ולא על גבי הפורום. סוף שבוע נעים לכולם אורן

12/01/2002 | 00:54 | מאת: HERA

אורן שלום, סליחה על העצים הארוכים. הצעתי לאחרים לשלוח לי מייל - לא רצו... האם, לדעתך, לא הייתי צריכה לענות, אלא להציב את המייל כתנאי? תודה.

12/01/2002 | 06:51 | מאת: מור

ד"ר קפלן בוקר טוב, העצים הארוכים חשובים, אבל יחד עם זאת אני חושבת שהם לא העיקר. אני חושבת שחלק מהאחריות דווקא בענין הזה צריכה להיות עליכם הצוות לחזור אחורה ולענות תשובות לאנשים ששואלים למרות שצריך לעבור דף או שניים או אפילו שלושה אחורה. מי שכותב את השאלה תאמין לי מחפש בנרות את התשובה, אני בעצמי השארתי שאלה תחת הכותרת "שאלה דחופה לצוות המקצועי" ואני עדיין חוזרת לראות אם במקרה מי מכם ענה לי, ולאכזבתי כל פעם אני מגלה שלא קיבלתי תשובה. אז לתשומת ליבכם, אני לא אחזור על השאלה שלי, שנכתבה בכלל בשם אחר, אבל לטובת אחרים, כתבתי את השאלה כי הייתי צריכה תשובה נואשות דווקא מהצוות המקצועי, בענין שמטריד אותי ומפחיד אותי, וציפיתי ממכם למרות הבלגן שהולך בפורום בזמן האחרון להיות מספיק אחראים ורגישים ולענות לי. ויחד עם זאת, אני כן חושבת שאתה צריך להזהיר את המשתתפים הקבועים, והיו תקופות שגם אני כתבתי כאן והרבה, אבל מדברים אחרים. אני עוקבת אחר הדברים ורואה את התגובות של המשתתפים הקבועים והם מרשים לעצמם הרבה מעבר למה שמשתתףף רגיל יכול להרשות לעצמו. לא תמיד אנשים שנקלעים לפורום באקראי, יודעים מה קורה פה ומי מקצועי ומי לא, ולפעמים גם מעצם היאוש אתה תולה תקותך בכל מי שעונה לך, ומזה צריך להזהיר. אנשים שמשתתפים פה מרשים לעצמם להפנות אנשים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים, מאיפה הזכות ? מאיפה הידע מי מתאים ומי לא ? יש כאן אנשים שנותנים עצות על ימין ועל שמאל בלי לחשוב פעמיים אם זה מתאים או לא, ובלי לנסות או לחוות את הדברים על עצמם קודם כל, וזה הרבה יותר מפריע לי מאשר העצים הארוכים, למרות שגם ההודעה ההיסטרית של התפספסה ולא זכתה למענה. יש כאן גם אנשים שמרשים לעצמם לאמר לאנשים חדשים ללכת, אם תבדוק התכתבות בין ליליאן לטלי אתמול, תראה שליליאן בצורה תוקפנית מאוד פקדה על טלי ללכת לחפש יעוץ במקום אחר, ללכת להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר ועוד.. בצורה מאוד גסה.. מאיפה הזכות ?? טלי באה לכאן לבקש עצה מהצוות המקצועי, ולאף אחד מהמשתתפים הקבועים, לאף אחד, אין את הזכות לאמר לה ללכת לחפש אותה במקום אחר, או לאמר לה להתאשפז, בטח לא על סמך הפרטים שהיא נתנה, בטח לא אנשים לא מקצועיים. המשתתפים הקבועים יכולים לשתף מנסיונם, להשיא עצה כבני אדם, אבל לא להתנשא, וזאת האוירה שנוצרה כאן - כולם יודעים מה טוב לאחרים, ורובם לא מיישמים על עצמם, חכמים על חלשים - בשפת רחוב.. לדעתי - אתה או מי שמנהל את הפורום עכשיו צריכים להדגיש דווקא את הנקודות הללו - לאף אחד אין את הזכות לאמר למישהו ללכת, אף אחד פה לא מוסמך לאמר למישהו אחר ללכת לטיפול פסיכולוגי ובטח לא פסיכיאטרי פרט לצוות המקצועי, ורצוי שכל אחד ידבר אך ורק על החוויות הכואבות והטיפוליות שלו מנסיון ולא ינסה לחנך אחרים במקומות בהם הוא בעצמו נכשל, ואחר כך רק להתעסק בדברים הטכניים של אורך העצים, קודם כל חשוב התוכן והעיקר, זאת אמנם רק דעתי, אבל אני אשמח אם תחשוב עליה, ואני עוקבת מספיק זמן אחרי השתלשלות הפורום, וגם אני כתבתי פה בעבר. תודה ושתיהיה לך שבת שלום..

12/01/2002 | 07:17 | מאת: נטע

מור בוקר טוב, הפורום נועד לתמוך באנשים הזקוקים לתמיכה, גם באופן בלתי מקצועי. חלק ניכר מהשתתפים הקבועים משיאים עצה על סמך נסיונם האישי ומגישים אותה בצורה נעימה ומזדהה. ניתן להתעלם מהמיעוט שפונה בצורה גסה. לכל שאלה יש תמיד מספר תגובות. הצוות המקצועי ובפרט ד"ר אורן קפלן מתיחס לכל שאלה. יתכן ו"פספס" את שאלתך, אנא חזרי עליה. אי אפשר לסנן במסננת את כל המגיבים, כמו שבמציאות חיינו הלא וירטואלית אנחנו לא יכולים להעיף מעל פנינו אנשים לא נעימים. אשמח לשמוע את תגובתך, בברכה נטע

12/01/2002 | 16:56 | מאת: HERA

אני מתנצלת אם קיבלת רושם של התנשאות ממני או ממשתתף אחר - זו לא הכוונה. משתתף אקראי, שיודע לקרוא, רואה לצד הכינוי של המגיב, אם הוא בעל מקצוע או לא. ה"זכות" להמליץ לאנשים לפנות לטיפול נובעת בחלקה מניסיון אישי של משתתפים אחרים. ה"זכות" הזו אינה מחייבת אף-אחד. את באמת מאימנה, שהעצות ש"נזרקות" פה נשלפות מהשרוול? צר לי לאכזב אותך, אבל לפחות מבחינתי זה לא ככה. אני עדיין מגדירה את עצמי כאדם חושב... את בהחלט מוזמנת לחלוק על דברים שאני כותבת, אבל לא לייחס להם כוונות לא נכונות. אני יכולה להבטיח לך, שכל ה"חכמים והמייעצים" שממליצים לפנות לטיפול, נמצאים בטיפול בעצמם, או היו בעבר. זה ממש לא נכון לכתוב, שחברים קבועים בפורום ממציאים דברים. צר לי גם, אם נדמה לך שמישהו פה מנסה לחנך מישהו אחר - זה לא בי"ס. ובגדול - מה שכתבת בעצמך נראה כמו הרצאה חינוכית במסווה של הטפת מוסר. מור - לשפוט אחרים זה קל... יותר קל ממה שנדמה. מה שקשה יותר הוא, לזהות את זה בעצמנו. להבין, שלא הכל אנחנו יודעים, ושצריך לתת לכל עצה פה את המשקל הנכון.

12/01/2002 | 21:21 | מאת: ליליאן

שלום חמודה, כנראה שלא הבנת את הפואנטה........... קחי דברים בקלות. שיהיה לך שבוע נעים. ונשמח אם תשתתפי ותביעי את דעתך לעיתים יותר קרובות.

12/01/2002 | 11:55 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אנסה לענות לכולם הפורום מהווה קהילה וירטואלית שמשרתת צרכים מסוגים שונים, הן משתתפים קבועים היוצרים ביניהם גם קשרים של חברות ותמיכה, והן משתתפים חדשים הפונים באופן חד פעמי או מועט בבעיה ספציפית, ולפעמים מוצאים את עצמם מצטרפים להתכתבות השוטפת. אני רואה מקום לכל הצרכים ואין סיבה לפגוע במשתתפים כאלה או אחרים. עם זאת, אחת לכמה זמן אנו מנסים להדגיש את כללי השיח בפורום כדי להבטיח את איכותו. זה מתחיל כמובן במחיקה של הודעות גסות או אלימות. נושא העצים הארוכים גורם לבלבול בעיקר אצל משתתפים חדשים. כדי שנהיה מסבירי פנים לפונים הללו חשוב לא לפתוח עצים ארוכים של התכתבות אישית. לעיתים יש נושאים שרלוונטיים למשתתפים רבים ואז אין כל בעיה בעץ הארוך. אבל בדיקה האם מישהו נמצא בפורום ומה שלומו הערב, אפשר לעשות גם באמצעות מייל. אם רצונכם באנונימיות פתחו מייל אנונימי בהוטמייל לצורך השיח בפורום. הרה, אינני יודע מה לענות לך כיצד לנהוג. לא הייתי מציע להתעלם מידיד בכל מקרה. נסי למצוא את הדרך להפנות אותו למייל. זה כבר יהיה עניין של שיקול דעת אישי. לגבי ההודעות שנעלמות, זה בהחלט יכול לקרות. היועצים משתלבים בפורום בתדירויות שונות ובהתאם ללוחות הזמנים שלהם ויכול לקרות שהודעה תחמוק. כדאי לא להיעלב אלא פשוט אם עברו 24 שעות ללא תגובה לחזור על השאלה. לגבי העצות של המשתתפים. אני חושב ש"אין חכם כבעל נסיון". לפעמים עצות של משתתפי הפורום חשובות יותר או לא פחות מאלו של היועצים. הדרך הפשוטה להבחין בין עצה מקצועיות לעצה ידידותית של משתתף היא בצבע. היועצים מופיעים בכחול והמשתתפים האחרים בשחור. אני מאחל לכולם המשך שיח פורה ומפרה, והכי חשוב, אפשר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות. במדינה לחוצה ומטורפת זה נחמד לתפוס לפעמים מרחק ולקחת את הדברים באופן נינוח. וכשצריך, בהחלט אפשר לכעוס. גם זה לא מזיק לפעמים. שבת שלום אורן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית