קסנקס

שלום, אני בחורה בת 24 סובלת מ"חרדה חברתית" נמצאת בטיפול קבוצתי (המועיל לי מאוד, יש לציין). הבעיה שלי היא כזו: היום קיבלתי מרשם לקסנקס חצי כדור ליום (כאשר בשלב זה, אני אמורה לבדוק כיצד התרופה משפיעה עליי). לאחר שקראתי פה מספר תגובות על התרופה, אני תוהה אם כדאי בכלל להתחיל, אנשים דיברו פה על התמכרות ממושכת ושאר תופעות.. שאלותיי הן- האם באמת תופעות הלוואי כ"כ חמורות?אם כן, מדוע הרופאה רשמה לי מרשם שכזה? והאם יש תרופה יותר טובה ולא ממכרת לטיפול בבעיות חרדה? אודה לכם, על תשובה מהירה

שלום לך "שם בדוי". כנראה שאת מקרה גבולי ולכן הרופא שלך מציע לך מינון נמוך כל כך של קסאנקס. אם המצב הוא אכן לא קריטי ואת לא סובלת מחרדה ממש, אבל ממש, לא כדאי להתחיל עם התרופות. בוודאי שלא בשביל חרדה חברתית , מכאן המסקנה שהרופא שלך חושב שיש סיבה אחרת לתת לך את התרופות. דברי איתו ובררי מדוע. נסי את כל שאר התרופות הטבעיות שקיימות בשוק לפני התחלת הקסאנקס. ליאל

ליאל! תודה על התגובה המהירה. בקשר למינון הנמוך- הרופאה טענה כי זאת בשל המשקל הנמוך שלי (40 ק"ג) וכי היא רוצה שאני אתחיל קודם עם 0.25 מ"ג ואח"כ אני אגיע עד לחצי- יכול להיות שזו הסיבה? אם לא, מה לדעתך הסיבה?

שם בדוי שלום . מצד אחד לא יכול לעמוד בתחרות מול ההחלטה של הרופאה שלך. אך יכול להעיד כי אני נרקומן של קסנקס.

שום דבר.....אל תיגעי בכדור חד וחלק... זה מסוג הכדורים שנקראים..."נגעת-נסעת" למה הרופאה נתנה לך?? כי היא דפוקה בראש ובכלל האם היא רופאה או פסיכיאטרית?? כל הבאלגנים מתחילים מחצי כדור....ובעוד חודש היא תאמר לך תעלי לכדור שניים וכך הלאה!!! יש היום הגבלות על רופאים מלתת תרופות חדישות בגלל המחיר היקר של התרופות החדשות ולשם השוואה קסנקס עולה 20 שח "אפקסור עולה 300 שח יש היום מספיק תרופות חדשות לא ממכרות והרבה הרבה יותר טובות ומתאימות כגון סרוקסט...אפקסור...לוסטראל אז שלא יעבדו עליך!!!!!!! דירבאלאק!!!!

כתב =הקטור!!! לניר, אורת חנה ואורית תודה על התיחסויותכם. ראשית מספר הבהרות: תמיד סברתי כי עלי להתמודד עם מכלושים אוביקיביים וכן עם חרדותי ללא סיוע של חומרים פסיכואקטיביים. במהלך חיי הבוגרים למרות שסבלתי מרמת חרדה גבוהה הצלחתי לתפקד באופן סבירבמסגרות תעסוקתיות, חברתיות,צבריות וכ"ד. לפני כ11- שנה כשחיפשתי דרך להגדיל את הכנסותי.לגמרי במקרה הוצע לי להשתלב באחת מזרועות הבטחון וזאת למרות גילי המתקדם, עבר צבאי רגיל למדי והיותי אדם ללא כישורים מיוחדים. למרות מודעותי למגבלותי הרגשיות והנפשיות נענתי להצעה בשל הפיתוי הכספי.ככל הנראה הפרופיל ההתנהגותי והאישיותי שלי ענה על הציפיות של צוות המגיסים מסיבה שאינה ברורה לי. אני מתקשה להבין כיצד גוף מסודר ומקצועי שכזה מקבל למסגרתו אדם הסובל חרדות . במהלך תהליך הגיוס התחלתי לסבול מרמות חרדה הולכות וגדלות וכן מכאבי בטן חריפים. רופא המשפחה סבר כי הרקע לסמפטומים הגופניים הינו נשפי. הוא הציע לי ליטול קסנקס ... " תרופה בטוחה אשר אינה ממכרת "....בכדי להמחיש את דבריו סיפר לי שבצרפת מתוך שלשה יהודים שניים צורכים קסנקס. מאז , (כאמור כ-11 שנה) איני מצליח להפטר מצריכת תרכובת הכימיקאליים האיומה הזאת. מספר חודשים לאחר תחילת נטילת התרופה גוייסתי למילואים במסגרת צו 8 .בשל דחיפות העניין לא הצלחתי לרכוש את תרופה ותוך כדי השרות התחלתי לסבול מתופעות חסך בסם ( סם חוקי לחלוטין אבל סם לכל דבר) . אני מתקשה לתאר את תחושות ההשפלה שמצב זה עורר בי.נאלצתי לפנות לקב"ן על מנת שימליץ לשחרר אותי למספר שעות היות ובאותה עת התרופה לא היתה בשימוש צבאי. כשהשתחררתי משרות המילואים פניתי לפסיכיאטר על מנת שיסייע לי להגמל מקסנקס. לאחר שבשיחה טלפונית מקדימה הסברתי את הרקע לפניתי אליו הוא התמקד באופן התשלום : 200 שקל במזומנים בלבד ( בשנת 1990 ). מדובר בפסיכיאטר מוכר המטפל במוסד יוקרתי בתל אביב. היות ואני תושב הפריפריה, אדם פרובינציאלי בכל הנוגע להתמצאות ברחובות תל אביב הגעתי לפגישה באיחור. במסגרת "קבלת הפנים" הדגיש בפני שנשוחח בזמן הנותר לרשותנו ושיגבה את הסכום המגיע לו במלאו . לאחר מחצית שעה שיחה מוחו האנליטי הקודח הגיע למסקנה ש " אני צורך קסנקס בגלל ש "הדמות האימאית המופנמת מחזיקה אותי בביצים"במילים אלה ממש. כטיפול גמילה הכפיל לי את מינון הקסנקס (???????????). כמובן שלא קיבלתי את גישתו. הבטחתי לעצמי שאני לא פונה יותר למישהו מאנשי בריאות הנפש. סיוע מכיוון בלתי צפוי קיבלתי מקורא בכף היד. הוא לא התימר לסייע לי בתהליך הגמילה אבל תמיכתו הרגשית מכוונת לחשיבה חיובית איפשרה לי להתמודד עם תחשות החרדה שלא פסקו על אף העובדה שצרכתי קסנקס. בשנת 1995 טופלתי על ידי פסיכולוגית קלינית : ממש מלאך, גם מקצועית ועניינית וגם אנושית .עבדנו יחד על התמודדות עם חרדות בשיטה ההתנהגותית בשילוב עם הורדת הדרגתית של מינון הקסנקס. תוך שנה הגעתי לצריכת כמות מזערית : רבע כדור של 0.25 מיליגרם. אז נפצעתי : אי לכך קשה לי להעריך באיזו מידה הטיפול הצליח או לא והאם הייתי משמר את אי הזדקקותי ל נטילת קסנקס לאורך זמן. כאמור, שבתי ליטול קסנקס באותו מינון. בין 0.5 מ"ג ל1.5 מ"ג. במסגרת " דע את האויב" השתתפתי בשנת 1999 בקורס אוניבסיטאי בנושא ההתמכרות לסמים. מספר עובדות מעניינות: ההתמכרות לבנזודיאזפינים מסוכנת וקשה מההתמכרות להרואין.השהלכות של נטילת בנזודיאזפינים לאורך זמן משתוות להתמכרות לאלכהל: פגיעה הזכרון לטווח קצר בריכוז,בכושר המיני, ירידה ביכולת הקוגניטינית .אני חושב שגם פוגע בכבד אבל אני לא בטוח. ניתן לעבור גמילה פיזית מהרואין ב תהליך הנמשך חודש באשפוזיות של משרד הבריאות הפזורות ברחבי הארץ תמורת תשלום של 1200 ש"ח .אין מענים טיפוליים במסגרת אשפוזית למכורים לבנזודיאזפיניים. ואנא על תספרו לי שבתהליך הגמילה ניתן לתפקד באורח תקין, תהליך גמילה מבנזודיאזפינים מקפל בתוכו סיכון להתקפים אפילפטיים ואף מצבים פסיכוטייים על כן הצורך באשפוז. ידוע לי שבחו"ל קיימים מוסדות המתמחים בטיפול במכורים לכדורים בתנאי אשפוז. אנחנו בארץ כנראה בנוים מחומר אחר ואין אנו זקוקים לגמילה בתנאי אשפוז. למישקורא מכתבי זה: אנא על תיכנס ללחץ המחמיר את החרדות. באם אתה עדיין בשלב הראשוני של נטילת התרופה עשה כל מאמץ להפסיק את נטילתה. אני לא הצלח תי בכוחות עצמי וראה איזה מחיר אני משלם. כאמור בפניתי הקודמת לפורום מזה כשנה אני סובל מפיברומיאלגיה. מחלה זו שבעבר נחשבה לפסיכוסומטית מוכרת כיום כמחלה לכל דבר הניתן לאבחון באמצעים קליניים. מבין הגורמים האפשריים העומדים בבסיס הופעתה נטילה רצופה של בנזודיאזפינים. מגוחך שלטיפול בפיברומיאלגיה ממליצים לצד חומרים אנטיכאונים טיפול ההנזודיאזפינים. אני לא איש יוזמות גדולות אבל נראה לי שהיה מקום להקים קבוצות לעזרה עצמית למכורים לבנזודיאזפינים ואולי אף עמותה. לסיום: תעשית התרופות מרוויחה הון עתק בזירה הבינלאומית ממכירת בנזודיאזפינים שהינם גם מהתרופות הנמכרות ביותר בישראל. המשטרה משקיעה מאמצים במיגור תופעת השימוש והסחר בסמים. צרכנים וסוחרי סמים נכלאים. מאידך , תעשיות התרופות מתעשרות על חשבוננו באמצעות ייצור וממכר בנזודיאזפינים תוך כדי גרימת נזקים חמורים לאוכלוסיה נזקים גדולים יותר מהנזקים הנגרםים בגין השימוש בהוראין. ככל הנראה אני כבר סובל בשלב זה מפגיעה אורגנית. לאחרונה טיילתי בפאריז. אם בעבר הייתי מסוגל תוך פרק זמן קצר לזכור את מפת המטרו בעל פה ולהתמצא בקלות ביקורי זה היתי צמוד למפה כמו אדם סנילי ,המידע לא נקלט כבעבר. ראו הוזהרתם!!! בהצלחה לכולנו.

אור - בוקר טוב קראתי את שכתבת בשקיקה ובעיניין רב ומצאתי הרבה מאוד דברים שמאוד דומים אצלי ומזכירים לי את עברי בנוגע לכל סוגי התרופות שהזכרת ובכזאת מקצועיות . קראתי גם את כל הכתבות שלך בפורום ומאמרים שהבאת לכאן והתרשמתי מהידע הרב שלך בנושא והעברתו אלינו והחדרתו גם למודעותינו ואיפה שהוא להטיל ספק באמונה בפסיכיאטר המטפל שלנו ולא בעיניים עצומות לקחת כל מה שהם רושמים לנו. ליפני שנים מספר הרופא המטפל ( לא פסיכיאטר ) נתן לי קסאנאקס והגעתי לקחת כמויות כאלה וכשלא הייתי לוקחת בשעת ההרגשה של צורך הייתי בהיסטריה של עצבים ולא יכולתי לתפקד הרגשתי כמו משוגעת וחוסר שליטה , מריבות עם כולם , בכי היסטרי על מילה שאמרו לי ואז תפסתי את עצמי בידיים וזרקתי הכל לפח הגמילה היתה קשה מנשוא כמעט היו מאשפזים אותי.אבל התגברתי על הקסאנאקס. זהו סיפורי האישי בלבד ל "שם בדוי " על הקסאנקס . מידע אישי ולא מיקצועי . -------------------