להרה

הרה היקרה, אני מקווה שהסופשבוע עבר (ועדיין עובר) לך בהנאה. לפי מה שכתבת הבנתי שתהיי די עסוקה אז אני מקווה שהכל בסדר ויש לך עניינים מהנים. בתקופות מלחיצות כמו שהיו לי אני משתדלת לעשות התעמלות ולא חשוב מאיזה סוג למרות שהליכה עוזרת לי להירגע. אני גם מנסה להיות בחברת אנשים כי אז אני לא שקועה בתחושות הגופניות שבאות בעקבות הלחץ ולפחות לזמן מסויים זה לא מלחיץ אותי. מעבר לזה אני מסתובבת לפעמים בקניונים או פותרת תשבצים. ממש לא משהו מיוחד. אבל אני יודעת שאם יש לי יותר מדי זמן פנוי בתקופות לחוצות, אז אני שוקעת בתחושות הגופניות דבר שרק עושה לי יותר לחץ והרגשה רעה. ומה את עושה? את הולכת לייעוץ ? (תרגישי חופשי לא לענות אם לא מתאים לך). בכל אופן יקירה, מקווה שנהנית מסופשבוע נחמד, ואל תוותרי לגמרי על הגלידה - זה דבר מתוק וחשוב להרמת המורל. מקווה שעוד נדבר היום ואם לא אז מחר. ביי בנתיים, נעמי.

נעמי, היה סופשבוע קצת מתיש, אבל אולי אני אוכל להרדם לפני 5:00... ולישון שינה טובה, מה שמצליח לי לעיתים לא ממש קרובות. כעקרון אני נמצאת בטיפול. למה "כעקרון"? כי זה כבר לא בטוח. בעוד שבוע - שבועיים אני אמורה לחזור לטיפול אחרי הפסקה של חודש וחצי. לאן זה יוביל? אני באמת לא יודעת. ההפסקה הזו הגיעה בזמן של משבר עמוק בטיפול, ככה שלפני שיימשך הטיפול, הפסיכו' ואני צריכות לברר אם יש בכלל טעם להמשיך את הטיפול. עושה רושם, שהיא לא ממש בעד, אבל אני לא יודעת עד כמה הרושם הזה נכון, או מושפע מהפיצוץ שהיה לפני חודשיים (בערך - איבדתי תחושה של זמן). אני לוקחת בחשבון, שיכול להיות מצב שבו הטיפול לא יימשך. מסתבר לי, שכנראה זה יותר מדאיג אותי ממה שאני רוצה להאמין או לחשוב... אבל נחצה את הגשר כשנגיע אליו. אני מקווה שזה לא יהיה השלב שבו הגשר יקרוס לחלוטין... גם ככה הוא בנוי טלאים - טלאים... שבוע חדש בפתח... שיהיה יותר טוב ממה שהיה :-))

כתבתי לך בנוגע לאיזשהו פיצוץ שהיה בטיפול... בשביל לא לכתוב שוב הכל מההתחלה, ורק אם מעניין אותך במה מדובר, תכתבי בחיפוש באתר "סליחה, אבל..." יש שם את מרבית הסיפור...