עזיבת טיפול - בבקשה תשובה דחופה

לצוות הפסיכולוגים, יש לי שאלה קצת מורכבת בקשר לטיפול הפסיכולוגי ולמטפלת שלי ואין לי עם מי להתייעץ בקשר לכך, אודה לכם אם תציעו לי את נקודת מבטכם בנושא: אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים וחצי. הגעתי לטיפול במצב נפשי מאוד ירוד, במצבי חרדה, מועקה ודיכאון הקשורים לתחומים רבים בחיים שלי ועם הזמן אני מרגישה שהטיפול עוזר לי, בצעדים קטנטנים אמנם אבל יש שיפור מורגש גם בעיניי וגם בעיני המטפלת שלי. כיום אני נמצאת במצב של מציאות קשה מאוד, פוטרתי מעבודתי לפני כשבעה חודשים, אין לי הכנסה (לאחרונה התחלתי לעבוד בעבודה זמנית שהכנסתה משמשת לצרכי קיום בסיסיים) ואני נמצאת גם במצב נפשי לא פשוט בעקבות זאת. אני מרגישה שהטיפול הפסיכולוגי הפך לנטל, הן מבחינה נפשית והן מבחינה כספית. מבחינה נפשית, משום שבשעה שאני זקוקה לאנרגיות כדי להתמודד עם המציאות החיצונית, אני מתעסקת עם נושאים רבים שעולים מן הטיפול וקשה לי עם זה מאוד. ומבחינה כלכלית, משום שאין לי כסף לשלם עבור הטיפול. שוחחתי על כל הנושא עם המטפלת שלי, והיא הציעה לעזור לי מבחינת הנטל הכלכלי ולהוריד את מחיר הפגישות שלנו למחיר ממש מגוחך, כדי שאוכל להמשיך בטיפול. (גם כך אני לא משלמת לה כרגע ואנחנו רושמות את הפגישות למועד שאמצא עבודה). היא אמרה לי שמבחינתה העובדה שאין לי אפשרות כרגע לשלם עבור הטיפול היא לא סיבה לעזוב אותו, מה גם שאני זקוקה לטיפול הזה מאוד. אני מסכימה לטיעון הזה, אבל עדיין קשה לי מאוד עם הדבר ואני מרגישה שמשהו עלול להתערער ביחסים שלנו כמטפלת ומטופלת. יש לציין שהקשר והכימיה בינינו כמטפלת ומטופלת מעולים. למרות ההליכה שלה לקראתי, אני מרגישה שלא בנוח ומתלבטת באשר לעזיבת הטיפול באופן זמני. (גם בגלל הכסף, גם בגלל הנטל הנפשי שפירטתי קודם וגם בגלל שהטיפול נמשך כבר שנתיים וחצי והוא אינטנסיבי מאוד בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע ואני רוצה מעט פסק זמן ממנו). המטפלת שלי אמרה לי שעזיבת טיפול אפילו באופן זמני היא לא פשוטה ולא יהיה קל אחר-כך לחזור לטיפול, מה גם שהיא חושבת שבמצבי הנפשי הנוכחי ודוקא בזמן הקשה ביותר שלי, זה לא מעשה נכון. אני נורא מתלבטת בקשר לזה בשבועות האחרונים, ואתמול הודיעה לי המטפלת שלי שהיא נוסעת לחופשה לשבועיים וחצי. אני רואה את הדבר כהזדמנות בשבילי לעזוב את הטיפול, כי כאב הפרידה ממילא נכפה עליי למשך שלושה שבועות כך שאחר-כך אוכל לעשות את העזיבה הזאת ביתר קלות. הייתי מאוד רוצה לשמוע מה דעתכם, בבקשה השיבו לי בדחיפות כי אין לי עוד הרבה זמן להחליט. תודה, יעל

יעל יקרה! הפסיכולוגית שלך נשמעת לי אדם מדהים אם היא הולכת ככה לקראתך, מורידה את התשלום ואפילו רושמת את הפגישות כך שתוכלי לשלם כשתמצאי עבודה. כך שאני נוטה להסכים איתה שבעיה כלכלית היא לא סיבה, במקרה הזה לעזוב את הטיפול. אם זה מכביד עלייך מבחינה רגשית, אולי כדאי לצמצם את התדירות של הפגישות. נגיד במקום פעמיים בשבוע, תעברו לפעם בשבוע. ההודעה שלך הזכירה לי את עצמי, כשפוטרתי מהעבודה הקודמת שלי נכנסתי ללחץ ורציתי להפסיק את הטיפול הקבוצתי שהייתי בו ושאני נמצאת בו עד היום. ואני שמחה שבסופו של דבר לא עזבתי כי זה באמת חשוב לי.

גל יקרה, תודה על התשובה המהירה, אכן את צודקת שהפסיכולוגית שלי אדם מדהים וזאת הסיבה שכל-כך קשה לי להחליט, כי היא מאוד נגד שאני אעזוב את הטיפול ואני בדר"כ מקשיבה לה. גם העליתי בשיחה איתה את הנושא של דילול הפגישות לפעם בשבוע, אבל היא טוענת שאפשר לחשוב על כך רק כשאני נמצאת במצב שמאפשר לי את זה, דבר שלא קורה כרגע. ולמען האמת, אני חושבת שאני לא אוכל לעמוד בפעם בשבוע - אז זה או פעמיים או כלום. יש גם לציין שכל ההתלבטויות שאני מעלה הן שלי ומבחינתה הכל נמשך כרגיל, וזאת הסיבה שפניתי לפורום. את כותבת שגם את היית במצב דומה, אולי תוכלי להרחיב קצת.. זה אצלך זה נמשך כל כך הרבה זמן? ואיך התמודדת גם עם הטיפול וגם עם המציאות של חוסר עבודה. יעל

יעל, גם לי נסיון כמטופלת ומספר דברים לי אלייך: ראשית: המטפלת שלך היא נשמה טובה שגם מפחיתה במחיר מה שמוכיח שעבודתה היא שליחות בשבילה ולא רק מקור הכנסה. שנית, היא רושמת את הפגישות ומותירה את כבודך בשלמותו ולא מציעה נדבות. באמת יפה מאוד מצידה. יש נטייה מאוד חזקה לעזוב טיפול כשקשה אבל זה יהיה פספוס. אם קשה לך בטיפול כרגע זה אומר, ע"פ עניות דעתי, שאת ממש נוגעת בדברים ולכן קשה, כבד וכואב. אל תשתמשי בנסיעתה כתרוץ לעזיבה, זה מיותר. דברי איתה על הקשיים ואל תוותרי. דווקא בתקופות קשות מתרחשת התקדמות רבה שניכרת רק במרחק זמן. יתכן שעתה את נמצאת בתהליך מאוד פנימי ומאוד כואב וצריך להמשיך כל עוד הברזל "חם" ולא לברוח. את מציינת שיש לכן יחסים מעולים. אל תראי זאת כמובן מאליו, זאת באמת מתנה גדולה. תוכלי לעזור לעצמך ע"י עשייה נוספת שתלוייה רק בך: 1) תעסוקה: מצאי תעסוקה כל שהיא ואפילו אם זה הכנת כריכים, זו יכולה להיות עבודה פשוטה, זה ממש לא משנה, העיקר שיהיה לך למה לקום בבוקר ומסגרת ומחוייבות. זה גם נותן הרבה יותר מוטיבציה לחיפוש תפקיד אותו את באמת רוצה. ככל שיותר עסוקים - מספיקים יותר וחידלון מעשייה מאוד מזיקים. 2) תזונה - זה לא חייב להיות טיפול מקצועי אם אין לך מזומנים כרגע, בגדול כולנו יודעים מה עושה לנו טןב ומה מזיק. קחי גם ויטמינים. הם עושים משהו, לפחות הרגשה טובה. אני מקפידה על ירקות ופרות ונמנעת מכל מיני גא'נק-פוד, כולנו יודעים להבדיל בניהם. 3) פעילות פיזית - הליכה בערב או כל פעילות שעושה לך כיף. אני הולכת לריקודי-בטן ומאוד נהנת שם - זכרי את צריכה להנות מהפעילות. תמצאי משהו כייפי. הליכה של שעה בשבוע מאוד תורמת. 4) זמן איכות והמנעי מרעלים מילוליים, עזבי חדשות, עיתונים ושאר מעכירי רוח אחרים. התרכזי בחברים טובים, ספרים, אמבטיות ובכלל כל דבר שעושה לך נעים, צאי לטייל בטבע. 5) התנדבות: למרות שנשמע לך שאת מסכנה ואני מאמינה לך.....עדיין יש יותר נזקקים ממך. מצאי מסגרת להתנדבות. ספרי אם את מעוניינת ואשלח לך רשימת ארגונים שמשוועים למתנדבים. לעיתים נדרשות רק שעתיים בשבוע וזה ממלא מצברים ואנרגיות. 6) נקודת-מבט: הביטי על התקופה הזאת בה את לא עסוקה מאוד כעל תקופת גדילה פוטנציאלית שלך, זה הזמן של יעל להקדיש ליעל. זאת ההזדמנות להמשיך בטיפול, לפנק עצמך, להיות רכה לעצמך, לאהוב עצמך, לבחור מה עושה לך טוב או לא. זה הזמן לחשוב על תוכניות ארוכות טווח ולתכנן תוכניות. בקיצור : קחי את הלימון ועשי אותו ללימונדה. מצאי איך להמתיק את המצב. ע"פ רוב, אין צורך לשנות המצב אלא רק נקודת מבט. לא מצליחה ? תבקשי עזרה מאנשים, תמיד יעזרו לך. השקיעי מחשבה בהירה: חשבי על: מה את רוצה להיות ? מה את רוצה לעשות? מה את רוצה שיהיה לך? לוקח זמן לענות על השאלות הנ"ל, הן לא פשוטות כמו שזה נראה. והעיקר יעלי, תני קרדיט לעצמך ולמטפלת שלך, נראה שלשתיכן מגיע הרבה. בהצלחה ולאט-לאט, קחי כל יום בעיתו , נעה חן.

האם תוכלי לציין היכן דרושים מתנדבים באיזור הדרום?

שלום! כאחד שעוסק מזה כשלוש שנים בקינזיולוגיה הייתי ממליץ לך בחום לטפל בקינזיולוגיה ,לעניות דעתי זה כלי הרבה יותר חזק מאשר פסיכולוגיה.

יעל שלום התשובה של נעה חן מאד מצאה חן בעיני. הטיפים שקיבלת ממנה יכולים לעזור להרבה אנשים . אני הייתי בטיפול עם בן זוגי כבר פעמיים לתקופה קצרה. הסיבה שעזבנו היתה אחד כספית והשניה שהרגשנו שהיא לא עוזרת לנו ורוצה את כספינו. היום בדיעבד לא היינו עוזבים אילו המטפלת היתה לשביעות רצונינו.אני חושבת שלא כדאי לך לעזוב את הטיפול. מבחינתי עזיבת הטיפול רק דרדרה את המצב. בהצלחה בהמשך הדרך. עינת

תודה רבה לכולכם על התשובות ועל התמיכה. חזרתי עכשיו מפגישה עם הפסיכולוגית שלי ואמרתי לה שאני רוצה לעזוב את הטיפול באופן זמני. אני מרגישה מותשת וכואבת. היא אמרה לי שמותר לי להרגיש שאני רוצה לקחת פסק-זמן וזה בסדר, ובשתי הפגישות שנותרו לי עד נסיעתה נדבר על הפרידה. אני יודעת שלא סגרתי את הדלת אחרי, כי היא אמרה שברגע שאני ארצה לחזור, הדלת פתוחה בפניי וזה תלוי רק בי, אבל כל-כך קשה לי עכשיו. אני מפחדת שאני עושה את זה משיקולים מוטעים, למרות שפירטתי טיעונים אמיתיים ומורכבים, הרי מה השתנה מאתמול לפני שהיא סיפרה לי על הנסיעה ומהיום? שום דבר אוביקטיבי, רק הבתוכו שלי צורח. אני חושבת שאני אנסה מה שהרה אמרה לי, לבדוק איך אני מסתדרת במשך שלושת השבועות שהיא נמצאת בחופשה ואחרי שאני אראה איך אני מסתדרת עם זה אני אבדוק מה לעשות הלאה. כל-כך כואב ודוקא עכשיו בתקופה קשה כל-כך. באמת תודה לכולכם על ההקשבה והתגובות המהירות. יעל

יעל שלום קראתי את הודעתך הראשונה ואת כל התגובות שקיבלת ואני חושב שיש כאן באמת הרבה חומר למחשבה. בסופו של דבר הגעת לפתרון ביניים שבו תעשי בדיקה איך את מסתדרת בתקופת העדרותה של הפסיכולוגית. עם זאת, אני לא בטוח שדווקא התקופה הזו תתן לך תשובה שהרי זה מקום שבו ההפסקה בוצעה על ידה ולא על ידך. ככל שקראתי את הודעותיך כך לא הצלחתי להבין מדוע את רוצה להפסיק את הטיפול. הבנתי את המועקה עקב הפתרון שהוצע לך ואת הכובד שהטיפול מוסיף הן ברמה הכלכלית והן בעומס הרגשי. אבל עזיבת הטיפול דווקא במצב הרגיש הזה נראית לי לא תואמת. דווקא בתקופה בה את יכולה לנצל את הטיפול לצורך תמיכה והתחזקות, הוא הופך עבורך למקור לקשיים. ההיפוך הזה מעורר שאלות ששווה לחשוב עליהן דווקא במסגרת הטיפול ודווקא עכשיו. הפסיכולוגית שלך פרשה בפניך רשת בטחון שבה את יכולה להשמתמש. היא מאפשרת לך תנאים כספיים להמשך הטיפול ואם היית יכולה להרשות לעצמך פחות עינוי עצמי על כך ועל פיטוריך הטיפול היה יכול להיות מקום מפלט חשוב מאוד דווקא בתקופה הקשה שאת עוברת. זה לא נראה לי מקרי שעל הרקע הזה את רוצה להפסיק עכשיו את הטיפול. בהתבוננות מהצד (עד כמה שניתן) על המהלכים שאת נוקטת במצב הלחץ הנוכחי אולי תגלי כמה דברים חשובים על עצמך ועל תדפוסי הפעולה שלך במצבים כאלה של לחץ ואובדן שליטה. בהצלחה בכל דרך שתבחרי ד"ר אורן קפלן

ליעל שלום, כאשר קראתי את מה שכתבת נטיתי ליעץ לך שלעזוב עזרה כ"כ טובה בתקופה של לחץ ומצב ירוד היא שטות. לאחר מכן- הגעתי למסקנה שאם תמשיכי בפגישות כל הזמן "תנקר" לך ההתלבטות הזאת. לכן, הדרך שבחרת נראית לי מצוינת משום שאם וכאשר תרצי בכל זאת להמשיך בטיפול תהיי יותר שלמה ואולי תהיה התקדמות מפתיעה. בהצלחה.