משהו שאני מנסה להבין

ואולי אולי תוכלו לעזור לי. אני בת 26. יש לי נטיה, בעיקר בזמנים של חוסר מעש ובטלה, לחשוב מחשבות מטרידות ומעיקות. להזכר בדברים רעים שקרו לי או אפילו לדמיין דברים איומים ונוראים שקורים לי. זה בא לי ככה, בלי שתהיה לי שליטה על זה באופן פתאומי ואפילו בלי שיקרה משהו מסויים שיגרום לזה. ואז אני מתחילה אפילו לבכות בגלל המחשבות האלה. מה יכולה להיות הסיבה שזה קורה? יכול להיות שאני פשוט מזוכיסטית? אשמח לקבל תשובה.

האם באמת קרו לך דברים נורא נורא רעים ?? כאלו שבאמת היה כל אדם נורמלי בוכה עליהם ?? אולי קרו לך דברים רעים ואת הדחקת אותם. להדחיק הכוונה להכניס את הזכרונות להקפאה עמוקה באיזה שהם תאים נעלמים אי שם במוח וצריך לעבוד קשה בכדי לחפור ולהוציא אותם החוצה. ניקוי ראש. אולי ? אם יש באפשרותך, לא יזיק לך ללכת לשיחת נפש אחת או שתיים עם פסיכולוג. בהצלחה ! דרך אגב: האם הרגשתך משתפרת לאחר הבכי ??

הדברים שאני נזכרת בהם הם לא דברים טראומטיים כל כך אלא סתם דברים לא נעימים. אבל יש לי "כשרון" להפוך אותם, במחשבות שלי לדברים איומים ואז אני בוכה ומרגישה רע. ולגבי הבכי: לפעמים זה מקל ולפעמים לא.

גל, קודם ולפני הכל: יש לך שם יפה ונעים. ואם חייכת עכשיו אז הצליח לי הטריק..... אולי יש לך מה שנקרא "מחשבות טורדניות" כלומר מחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ללא הפסק ואולי יש לך נטייה להיות עצובה ופסימית. את יאבחן איש מקצוע דר"כ קופ"ח. תפתחי מנגנון של מודעות ופיקוח על מחשבותייך: כשיש מחשבה שלילית, החליפי אותה בכוח במחשבה חיובית ונעימה. הכיני לך מחשבות חיוביות מראש כדי להיות מוכנה. את נוהגת ברכבת המחשבות שלך - את תקבעי לאן נוסעים...לתוך ביצות אפלות או למקומות מוארים יותר... מלבד זה דעי לך שזה קלאסי להגיע למחשבות שליליות בגלל חוסר מעש. התחילי להעסיק עצמך: פעילות פיזית, התנדבות בארגון, תרמי מזמנך למי שזקוק לך - תמיד יש לפחות אחד כזה. הודי כי את בחיים וחפשי מה טוב. יועיל אם גם לתקופה תמנעי מחדשות, טלויזיה ועיתונות. חפשי התשובה שכתבתי ליעל בפורום זה ותראי שם עצות נוספות. עוד דבר: אם את כל כך הרבה מדמיינת , תתחילי לכתוב. קחי מחברת יפה והתחילי לכתוב סיפורים קצרים ומפחידים עם הרעיונות שעולים לך לראש. זה יכול מאוד לתרום. לאחר כל סיפור מפחיד, כתבי אותו שוב והפעם בנימה חיובית ומשעשעת. עשי צחוק מכל הפחדים והדמיונות האילו, תתידדי איתם, אל תפחדי. ולסיום: את לא מזוכיסטית ואת נורמלית לגמרי. את פשוט מזיקה לעצמך בעצמך. אם יש לך יכולת לדמיין רע ומפחיד, יש לך גם יכולת לדמיין טוב ומצחיק. תחליטי מה עושה לך יותר נעים ונועי לקראת זה. בהצלחה, נעה חן.