שאלה לד"ר אבני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/12/2001 | 03:27 | מאת: שואלת

לפני כמה זמן קראתי את מבוא לפסיכיאטריה של אליצור , טיאנו וחב'. זיהיתי שם תופעה שקרתה לי בעבר. מדובר על התופעה של הלוצינציות היפנוגוגיות והשם השני ששכחתי. הם מגדירים את זה כפסאודוהלוצינציות הקורות בכניסה לשינה או ביציאה ממנה. כשהייתי בתיכון (לפני 10-12 שנים בערך) זה היה קורה לי די הרבה. ולפני שנתיים קרה לי כמה פעמים שוב. אני מדברת על חוויות שנמשכות מספר שניות, אולי לפעמים קצת יותר אבל כנראה פחות מדקות, ברור שהן לא נכונות ולא הגיוניות ולוקח לי משהו כמו חצי דקה לדעתי להפסיק את זה. הבעיה עם זה מבחינתי היתה שזה פשוט הפחיד אותי נורא וגרם לחרדה, פחדתי שאולי אני משתגעת. שמתי לב שזה קורה או בחוסר שינה קיצוני (באחת הפעמים לפני שנתיים מצאתי את עצמי עובדת במשך שבועיים חלק גדול מהימים משש בבוקר עד תשע בערב וכמעט לא מספיקה לישון (ביקשו ממני המון דברים ולא ידעתי לסרב-היום אני יודעת לסרב גם לבוס), זה היה מצב שבו גם נרדמתי בעמידה באמצע היום. במקרה הזה לא נבהלתי כי ידעתי שזה נובע רק מחוסר שינה. המקרים האחרים קרו כשהיה שילוב של חוסר שינה מתמשך אך פחות קיצוני יחד עם מצב של דחק נפשי די רציני (בתיכון מחלה קשה וגסיסה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה), לפני שנתים כשהרגשתי חשופה מאוד מההגנות שלי אחרי פגישה עם פסיכולוגית (פניתי אליה כי חששתי מקשר זוגי וגם כי רציתי לעבד יותר טוב חוויות ילדות קשות - היא עזרה לי מאוד, היום אני נשואה, ויותר מזה מכירה ומבינה את עצמי הרבה יותר טוב וכ"ו). המקרה האחרון שתיארתי הכי הפחיד אותי. בכל אופן רציתי לשאול האם יש בחוויות האלה סכנה כל שהיא, האם הן יכולות להידרדר למצב פסיכוטי או משהו כזה (אין לי הפרעות נפשיות חמורות כלשהן, לדעתי אני קצת יותר חרדה מרוב החברות שלי, הפסיכולוגית שלי סירבה להגדיר את החרדה הזו כמשהו לא נורמלי-וטוב שכך). ברור למה אני שואלת את השאלה עכשיו- נאלצתי להישאר ערה בשעה כזו כי יש לי עבודה שאני חייבת להגיש. אודה על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
23/12/2001 | 14:47 | מאת: דר' עמי אבני

שואלת שלום כפי שקראת תופעות אילו הן נורמליות עם זאת אם את חרדה - אני מסתייג מלתת יעוץ חד משמעי בפורום פני ליעוץ חד פעמי אצל פסיכיאטר בברכה עמי

23/12/2001 | 16:42 | מאת: שואלת

תודה, ענית על שאלתי. כשקראתי אני פשוט לא הבנתי שהן ממש נורמליות. לכן חששתי. כלומר הבנתי שזה לא מצב פסיכוטי אמיתי אך לא הבנתי אם הוא נורמלי. כשזה קורה (לעיתים רחוקות) זה גורם חרדה שעוברת אח"כ כשאני רואה שלא קורה לי כלום והכל כרגיל. כשאני יודעת שזה נורמלי אולי גם החרדה תימנע. בכל אופן תודה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית