מתקשה לקבל החלטה - דחוף!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/12/2001 | 00:47 | מאת: ענבל

שלום לכול אנשי המקצוע , אני חיילת שמשוחררת חצי שנה בגלל בעיה רפואית , כאשר אצטרך לחזור לצבא ישאר לי עוד שנה שנה וחצי לשירות . אני צריכה לקבל את ההחלטה בימים הקרובים ואין לי מושג מה להחליט:( ניסיתי להתייעץ עם אנשים , לקחת דף ולעשות פלוסים מול מינוסים אך עדין אני לא מצליחה לקבל את ההחלטה . הסיבה לקושי היא כי אני באמת חולה ( לא חשוב כרגע מה הבעיה ) ונורא קשה לי להמודד עם דברים בחיים בגלל מחלתי . אז על אחת כמה וכמה עם מסגרת הצבא שהיא קשה \ דורשת ולפעמים אטומה . אני יודעת שאין סימפטיה בצבא ואוליי לא אוכל להתמודד עם מה שיפול עליי , וגם ככה קשה לי לעשות דברים אלמנטריים בחיים האזרחיים. אני בדילמה נוראית! מה עושים , איך מגיעים להחלטה ? מצד אחד אם אחליט לא להתגייס אני ירגיש עם זה רע הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה הנפשית . ומצד שני אם החליט להתגייס אני עלולה ליפול למקום שבוא לא אוכל להתמודד ומניסיוני , למרות בעיתי , הצבא לא מתחשב ולא אכפת לא , ואני עלולה להשבר, ליפול ואף לחשוב על התאבדות - ואני לא רוצה להגיע למצב שכזה ! בטח יתנו לי תפקיד "עלוב" שאני יחוש מתוסכלת . - סה"כ לצבא יש את הצרכים שלו. אני לא מצליחה להגיע להחלטה! לא צריכה שתפנו אותי לאנשי מקצוע אבל תעשו את המקסימום מבחינתכם כי אני באמת בצרה , ומאוד מאוד אודה על כול עצה שתחבין אותי להגיע להחלטה. לא נותר לי עוד זמן - אני חייבת להגיע להחלטה ביום - יומיים הקרובים :( בתודה מראש ענבל

20/12/2001 | 01:08 | מאת: HERA

ענבל, מהצורה שבא כתבת את הדברים, אפשר להבין שהכף נוטה לכיוון השלילי - לא לחזור לצבא. מאידך, קיימת ההרגשה הרעה, שתתעורר עקב כך. אני יכולה לכתוב לך את דעתי, אבל זה לא יהיה נכון. כי למרות כל הדילמות וההתלבטויות, ואני קוראת שהן קשות, ההחלטה צריכה לבוא ממך בלבד. זה נכון, שהצבא לא ממש מתחשב, למרות שלפעמים נתקלים גם שם באנשים קשובים, אבל מבחינת המסגרת הכללית קשה למלא את הצרכים הספציפיים של כל חייל, וזה בהחלט דבר שצריך להוסיף לחשבון. תנסי לשים על כפות המאזניים את מה שאת כתבת - הרגשה שלילית (אי-גיוס), אל מול סיכון של התאבדות (גיוס)... יותר קרוב מזה אני מעדיפה שלא לכוון, כי שוב - ההחלטה הסופית היא רק שלך. HERA.

20/12/2001 | 01:22 | מאת: ענבל

איזה תשובות מהירות:) HERA אני מסכימה אתך , אני חושבת שעמוק עמוק בפנים אני מאוד רוצה לתת צאנ'ס אבל אני מפחדת והרבה יותר קל כבר לא להתגייס . אני מנסה כיאלו לשכנע את עצמי לא להתגייס , למרות שנראה כיאלו הסיכוי שהתגייס קטן , אני יודעת שזה יפריע לי לכול החיים. נכון שזה החלטה שלי , אבל זו החלטה יותר מידי קשה , אני לא מצליחה להחליט ותאמיני לי שעשיתי הכול בשביל להחליט . אני לא באמת מאמינה שאתאבד - אבל אין ספק שאסבול קשות! HERA אני לא מבקשת שתקבלי בשבילי החלטה , אבל מה היית עושה במקומי ? אשמח לשמוע את דעתך האישית אם היית בנעליים שלי ותקחי את כול הסיבות שהזכרתי. אשמח אם תביעי את דעתך האישית:) ענבל איתן - תודה!

20/12/2001 | 01:09 | מאת: איתן

ענבל שלום:) אני את האמת חושב שקבלת כבר החלטה. מהדברים שאת אומרת בעצמך. לפני שאני אסביר. אני אגיד לך שהבריאות היא הדבר החשוב ביותר. ולמה אני חושב שאת החלטת??? את אומרת שחשוב לך להתגיס שוב בגלל (בשורה התחתונה) לחץ חברתי. יש לך יותר סיבות למה לא להתגיס. עובדה שאת קוטלת את הצבא בדבריך. ז"א שהחלטת שאת לא רוצה להתגיס. ואת מחפשת יותר תירוצים למה כן להתגיס. אז תני לי להציע לך משהו. אני התגיסתי לצבא מתוך אידיאולוגיה והחשיבות שיש בשירות למען המדינה. וגם למען עצמי. הצבא אם כל החרא שיש בו ולא חסר בו. עזר לי לעצב את מי שאני היום. אני לא בטוח שאם לא הייתי משרת בצבא. הייתי מעצב את מי שאני היום. בדרך טובה יותר. חלק גדול מהחיים שלנו זה מסגרות. אני חושב שבצבא בגלל שאת נפגשת ביותר מצבים. את לומדת יותר על החיים. לטוב ולרע. אני לא יכול להבטיח לך שהכל יהיה בסדר. כי זה שקר. אבל כמו בכל דבר בחיים צריך מזל. אל תסתכלי במה שהחברים שלך חושבים בנושא. אלא בעצמך מה את רוצה. אני את האמת לא אוהב אנשים שלא מתגיסים לצבא. בלשון המעטה. כי אח"כ עוד תיהיה להם חוצפה לקבוע מדיניות. אבל מצד שני אני לא אכפה את מה שניראה לי נכון על אנשים אחרים. אם את לא רוצה להתגיס אל תתגיסי. אבל אל תגלגלי את האשמה על חברים משפחה וכד' את ילדה גדולה. ואת יכולה להחליט בעצמך בהצלחה. איתן

20/12/2001 | 01:46 | מאת: ענבל

HERA כנראה שהלכת לישון - לילה טוב ! מקווה שתהיי פה מחר:)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית