חרדה גבוהה- דחוף ביותר !!

לד"ר שלום , בקצרה , אחי נמצא בחרדה גבוהה ( סיפור ארוך להסביר לך למה ) . קיבל הוראה מפסיכיאטר לקחת 2 סרוסט , אחד בבוקר ואחד בערב . אציין כי הוא עשה בעיות עם התרופות וקודם לכן כשהרופא קבע לו כדורים מסוימים הוא הלך וחקר עליהם באינטרנט ואם זה לא היה נראה לו הוא לא היה לוקח . גם עכשיו הוא מסכים לקחת את הסרוקסט רק מאוחר בערב ( שני הכדורים ) - טוען כי הוא לא רוצה שזה יפריע לו ללימודים ( בבוקר ) . אנו חיים בבית בצורה מאוד לא נעימה ומאוד לא נוחה : בגלל החרדה שלו , הוא טוען כי אם מדברים איתו בזמן שהוא לא רוצה שידברו איתו אזי הוא חש בלחצים וחום גוף שעולה והרגשה של פחד שגורמת לו לסבל . על כן הוא המציא מין חוקים כאלו שלפיהם אם הוא אומר שקט לא לדבר אז אוי ואבוי אם מישהו דיבר איתו , ואם בטעות דיברו איתו מבלי לקבל ממנו רשות דיבור עליו או איתו הוא מסוגל לשבור חפצים או לצבוט חזק בידיים . שאלתי אותו פעם למה הוא צובט או זורק דברים אז הוא ענה לי שרק ככה מפסיקים לדבר איתו ורק ככה בעצם מקשיבים לחוקים שלו ושהוא ניסה להסביר במילים מספיק פעמים ורק בשיטה של צביטות או הריסת דברים מקשיבים לו . בימים האחרונים זה הגיע למצב כזה שהוא קובע איך לדבר ומתי לדבר כאשר כל זה נעשה בצביטות בידיים ( לאימי יש סימנים כחולים על הידיים ) . ניסיתי להסביר לו בשיחות עמו שמבינם את הפחד שלו ואת מה שעובר עליו אבל אלימות בצורה של צביטות כמו שהוא עושה לא באה בחשבון ולא מקובלת על אף אחד . התחלנו גם פגישה עם פסיכולוג : כשסיפרתי זאת לפסיכולוג הוא אמר לי שכרגע אחי נמצא במצב של חרדה גבוהה ושזו הדרך שלו להפעיל מנגנוני הגנה בזמן שרמת החרדה עולה ושעלינו להיות סובלניים ולנסות לתת לו מרחב . אניפונה אליך כי פשוט אין אנו יכולים להמשיך לחיות כך בבית , מעשי הצביטות שלו לא מקובלות עליי ולא ייתכן שפשוט נשתוק ואימי תסבול ממנו עוד ועוד . הוא תמיד מבקש מאמי סליחה בסופו של דבר אך באותה נשימה אומר כי אם יקשיבו לחוקים שלו זה לא היה קורה . אני חסרת אונים וחייבת את עזרתך - דחוף ! תודה .

יעל שלום צר לי שאחיך סובל מרמת חרדה גבוהה ואני מקווה שהוא מטופל כמיטב היכולת (כולל שתוף הפעולה שלו) לגבי אלימות (כולל צביטות) לטעמי - בשום פנים ואופן עד פניה למשטרה או לאשפוז כפוי (לדעתי קרוב לודאי שברגע שיבין שאתן רציניות ירסן את עצמו) לטעמי, סבל נפשי אינו מצדיק בשום פנים אופן אלימות ודאי לא כשיטה ל "חנך" אתכן. אנא שימו לו גבול בענין בהצלחה עמי

אסור לכן להסכים לאלימות. אני יכולה לעודד אותך בכך שאם אכן אחיך יטול את הכדורים באופן סדיר, הרי שאחרי כשלושה שבועות עד חודש הוא יהיה רגוע,החרדות שלו יעלמו ואתם לא תסבלו יותר. כאשר ירגיש טוב, אין ספק שיבין שעליו להמשיך בטיפול תרופתי יחד עם שיחות עם פסיכולוג. בהצלחה מכל הלב, נטע

הבעיה כאן היא ממש לא חרדה! אדם שמסוגל לעשות כזה דבר ולהשליט חוקים שאם לא מצייתים להם העונש הוא צביטות?! צביטות??? לאמא שלו!!! יש כאן דגל אדום בגודל של מגדלי התאומים (לפני... ) . אם היה מדובר כאן באדם שאין לו בעיה נפשית , אז אולי היה טעם לברר סיבות אחרות, אבל מכיוון שאחיך חולה במחלה שמעידה על נסיון של "פריצה" או "יציאה" של דחף אסור (בעיניו שלו!) ואנחנו לא יודעים מהו הדחף הזה - הוא יכול להיות שולי או איום. ואין ספק שההורים הם חלק חשוב ברוב המכריע של מחלות נפש ותקיפת אימו (ואותך)אינה סתם מנותקת מכל הרקע. מכיוון שעכשיו הוא בעמדת שליטה - אין לדעת מה יקרה כאשר זה ילקח ממנו. לא כדאי לאיים בפניה למשטרה , או באזהרה אחרונה וכדומה. -זה עלול לגרום תגובה קשה מצידו כאשר הוא עדיין בעמדת כוח. אלא לקבוע עובדות בשטח - הוצאתו המיידית מהבית! לכל מקום שהוא, כאשר אתן עוזרות לו : לסבתא , לקרובים. ואם אין ברירה פשוט לשכור לו דירה לפחות לכמה חודשים, לבחון את תגובתו- אם הכל תקין אפשר , מצויין, אבל אם ישמעו איומים מכל סוג שהוא -אז ברור. בכל מקרה, לא להאמין שלך שזה לא יקרה.