מצוקה בעקבות מקרה לא נעים

שלום, ביתי בת 5 , מזה חצי שנה כאשר היא מבקשת ללכת לחברים שעוד לא היתה בביתם, היא בודקת האם קיימים שם אחים - בנים בוגרים, אם כן היא מסרבת ללכת. בתחילה לא יחסתי לזה חשיבות רבה משום שבעלי ראה בנות נוספות בגן מתנהגות כך וגם משום שלא ראיתי התנהגות חריגה אצל ביתי. לאחרונה היא שוב סרבה ללכת לילדה שיש לה אח בוגר והפעם ניסיתי לדובב אותה ולהבין האם אי פעם חשה לא בנעימות עם אח בוגר של אחד הילדים מהגן. היא סיפרה שהיתה מזמן אצל ילדה אחרת מהגן והם שיחקו עם אחיה בן 10 משחק בו הילדה תינוקת, האח אבא וביתי נסיכה ואז האבא עשה לה דברים רעים, ביקשתי שתסביר למה הכוונה דברים רעים ובתחילה היא ציינה שאינה זוכרת ואח"כ החלה לבכות שאינה רוצה לדבר על כך יותר ניסיתי להבין אם הדבר הרע הוא נגיעה במקום שלא נעים לה אך היא סרבה לדבר על זה, מרגע זה היא היתה די נסערת וכעוסה למשך שעה עד שנרגעה, באותו לילה היא גם קמה בוכה ועברה לישון עימנו. אנא הצעתכם, מה עלי לעשות כיצד לדובב אותה לספר את מה שקרה? האם ארוע כזה יכול לגרום לטראומה רצינית? האם יש ספרות לילדים בנושא ? אני שוב מציינת שלא ראינו התנהגות חריגה בתקופה זו למעט אולי סיוטים מדי פעם בלילות שאותם אנו משייכים לתהליך התפתחותי בגיל הזה. תודה

מתוך תחושת בטן בלבד, נראה לי שמה שחשוב זה שתתנו לבת שלכם תחושה שאתם לא יוצאים משליטה בכל הקשור למה שקרה לה, לתת לה תחושה של בטחון ולא שאתם נבהלים מה שהיא מספרת, אחרת היא תבין שבעצם לספר לכם היא עושה לכם רע. נראה לי שהכי חשוב כאמור לתת לה בטחון, וכן לדובב אותה, מצד שני לא ללחוץ אבל לתת את מלוא הלגיטימציה לדבר על זה.

בין היתר לומר לה שמה שהוא עשה לה זה לא בסדר. ו(אם זה מגיע לזה) להסביר לה שיש מקומות בגוף שלה שהם רק שלה. אבל שוב הכי חשוב שהיא תדע שהיא היתה בסדר. העניין הבעייתי הוא שלדעתי לפעמים אפילו שרוצים להעביר מסר כזה זה מקשה ואז בין המילים הילד מקבל מסר הפוך לגמרי (אפילו דרך טון הדיבור של ההורים, או לדוגמא לפעמים מרוב שאומרים לה שהיא היתה בסדר היא תתחיל לחושב 'מה הם כל הזמן אומרים לי את זה אולי לא הייתי בסדר' וכאלה...) לכן הייתי מציעה לכם להתייעץ (בשלב ראשון רק ההורים בלעדיה) עם פסיכולוג/ית של ילדים, אחת שיש לה נסיון עם זה, כדי לדעת מה לעשות, איך להגיב , והכי חשוב , איך לשמור את הילדה שלכם שלווה ובטוחה בעצמה. דרך אגב, לפי מה שכתבת היא נשמעת לי די חזקה הילדה הזו שלכם, אבל שוב זה הכל מתחושת בטן, דברו עם איש מקצוע.

שלום לך, תנסי לתת לה לצייר ולראות אם היא מוציאה את זה בציור (כלומר אם היא מציירת ידיים, אברי מין, וכו') בכל מקרה, להסביר לה שיש בגוף של כל אחד איברים ששייכים רק לו. כמו כן, תנסי לשאול את הגננת אולי היא יודעת על איש מקצוע. עדי

שלום, ניתן ללמוד מתגובותיה של הילדה שהיא חוותה איזשהו סוג של טראומה, ולכן היא נמנעת ממצבים מסוימים ומגיבה בהיסטריה כשמעלים את הנושא שמטריד אותה. מדובר בילדה בת 5!!!!!!!!!!!!!היא במצוקה!!!! אינכם יודעים איזו חוויה היא עברה אך ע"פ תגובותיה הילדה נסערת ומבולבלת איש מקצוע צריך לשוחח עימה ולהשיב לה את הבטחון והאמון, מה אתם בכלל שואלים שאלות כאלה כאן?! תטפלו בילדה שלכם ע"י גורם מקצועי שיש לו את הידע והכלים לסייע לה לגדול בתחושה מוגנת ובריאה. ספיר

חש שלום לצערי נשמע שבתך חוותה ככל הנראה התעללות יש אנשים המתמחים בטפול היכולים ליעץ לכם ניתן לפנות למרכז לנפגעות אונס ליעוץ, מידע נוסף ולהפניה למטפלים בברכה עמי