רומן

שלום! אני נשואה מזה 6 שנים, ואם לילדה. מייד לאחר שנכנסתי להריון, התפתח רומן ביני לבין אדם אחר (מכר ותיק שלי) המבוגר ממני ב- 30 שנה, נשוי ואב לילדים. הרומן התפתח לדעתי בעיקר בשל חוסר סיפוק מבחינתי בקשר שלי עם בעלי. הרומן הזה נמשך כבר קרוב ל- 3 שנים, והוא קשר מדהים, גם עבורי וגם עבור אותו אדם. שנינו גילינו פתאום הנאות שלא היינו מודעים בכלל ליכולת להגיע אליהן. אבל באיזשהו שלב אני התחלתי להתייסר מבחינה מצפונית, והחשש שמא בעלי יגלה את העניין התחיל להלחיץ אותי. ה"שותף" שלי מבין והוא לכל אורך הדרך טען שאני חייבת לשמור על המשפחה שלי, ובכל פעם שהוא ניסה לגרום לריחוק ביננו אני לא עמדתי בזה וחזרנו זה לזרועות זו. כעת אני ובעלי הולכים ליעוץ זוגי כדי לנסות ולגשר על הפערים שנוצרו ביננו, ואני מרגישה שהיעוץ תורם לנו המון, הבעייה שלי היא שאני פשוט לא נמשכת יותר לבעלי, ואני יודעת שמבחינה מינית הוא לא מספק אותי, ושממש "מעבר לפינה" יש מישהו שאיתו אני יכולה להגיע לרמות הנאה שאי אפשר לתאר... כעת זה כבר כ- 3 חודשים שלא שכבתי עם ה"אחר" מכיוון שאני ובעלי מתכננים ילד נוסף, אז הפסקתי לקחת גלולות, ולא רציתי לקחת שום סיכון של ספק לגבי זהות הילד. לנתק את הקשר אני לא יכולה, מכיוון שהוא "חבר" של המשפחה, וזה יראה מוזר מאד אם פתאום נתנתק. אנחנו מנסים כל הזמן למצוא את הדרך להשאר חברים אבל בלי המיניות. הוא מאמין שזה אפשרי - אני פחות. הבעייה העיקרית שלי היא איך מוציאים אותו מהראש ומתרכזים בקשר עם הבעל? אני לא מסוגלת להנות מהמין עם בעלי (אף פעם לא נהניתי ממנו יותר מידי...) ואני מפנטזת כל הזמן על המאהב שלי. מה אני יכולה לעשות?!?!?!?

אולי להתחיל בזה שילד זה ממש לא פיתרון לבעיות בינכם. עם כל כך הרבה קצרים בתקשורת וחוסר משיכה את חושבת שאם תביאי ילד פתאום הכל יעלם.. ככה? פוף?.....שפתאום הכל יהיה אחרת?... במקום להיות אגואיסטים ולהשתמש בהריון הזה (ובילד שיבוא לעולם) כשיקוי פלא (=שיקוי שווא כמובן) ליחסים הרוסים- אולי קודם כל תראו אם יש מקום בכלל להישאר ביחד?!.... מסכן יהיה הילד\ ה שיגיעו לעולם ו"ייזכו" לחזות בקשר עגום שכזה מצד הוריהם, שמחפשים פתרונות קלים למצב כל כך קשה... במקום לטמון את הראש בחול, תחזרי לקחת את הגלולות לפני שיהיה מאוחר מידי...

http://www.diburim.co.il/cgi-bin/forums/intraforum.cgi?forum=a-1331&alias=dbr&read=003520-003519.msg&session=FFFF&use_last_read=on&last_read=0

גל שלום נשמע שאכן את בעסק מסובך. מצד אחד את רוצה כנראה להמשיך את הקשר עם בעלך, מצד שני הוא לא מספק אותך כיום. כל עוד הפנטזיה של הקשר השני ברקע יהיה קשה מאוד להפוך את חייך עם בעלך למספקים. מצד שני, אם את כל כך מתוסכלת מהקשר עם בעלך את בוודאי חושבת לעצמך, למה להפסיק משהו כל כך מוצלח שמכניס אור לחייך. ואכן קשה לומר מה יותר טוב עבורך. התשובה בכלל אינה פשוטה. כנראה שהטיפול הזוגי לא ייתן תשובה בנקודה הזו כיוון שיש שם אזור חסוי שרק את מודעת באופן ישיר לקיומו. האם שקלת פעם לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי בעניין? יש כאן משהו שאת צריכה לפתור קודם כל עם עצמך, ואז אולי תהיי יותר זמינה ופנויה לשקם את הקשר עם בעלך באמת. בברכה ד"ר אורן קפלן

שוב שלום. בעבר פניתי לטיפול אישי והעליתי שם את הנושא. אך תוך כדי הטיפול, המטפלת טענה שאני חייבת לפנות לטיפול זוגי יחד עם בעלי. היא לא הסכימה לטפל בנו משום שהיא ידעה על הקשר שמחוץ לנישואין ולא רצתה להיות במצב של חוסר אמינות כלפי בעלי. האם לדעתך יש סיכוי להשאר בקשר (אפלטוני) עם הגבר ההוא, ולחיות טוב עם בעלי? ה"הוא" חושב שזה אפשרי. הוא טוען שזה עניין של זמן ושזה בעצם מעין תהליך של גמילה שאנחנו צריכים לעבור, ושאחריו אנחנו נוכל להסתכל אחורה בחיוך, להנות ממה שהיה לנו ולהמשיל הלאה כמו שצריך. קצת קשה לי לראות את זה....

שלום רב, אכן, כפי שאמר לך ד"ר אורן קפלן, דרך אחת היא להביט פנימה, אל עצמך ולנסות להבין את הנתק בינך ובין בעלך. במידה ואת כן רוצה להצמד לבעלך, אלא שחוסר התאימות המינית מפריעה, קיימת דרך נוספת, שנשמעת פרדוכסלית, והיא לקיים יחסים מיניים עם בעלך ולפנטז בכייף על "ההוא המוצלח". ככל שהנאתך תהיה גדולה, כך גם יהיה חיובי יותר המשוב שיקבל בעלך (למרות שלא ידע את פישרן האמיתי של תגובותייך). סביר למדי כי משהו חיובי יתחולל בו, ולכן גם ביניכם (יתכן והתנהגותו המינית, יתכן ופתיחות הדיבור ביניכם, וכו'). פעמים רבות קורה כי לאחר תקופה קצרה, יהיה בן הזוג "הפיזי" מספיק מושך ומהנה - עד שהפינטוזים על "ההוא" כבר לא יהוו את הדלק שישלהב את הבעירה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום - שוב... אתה מציע לי לפנטז על "ההוא" - הבעייה היא שאני חושבת עליו בזמן שאני עם בעלי, וכל מה שזה גורם לי זה בכי! אני בוכה על זה שהנגיעות של בעלי לא נעימות לי כמו הנגיעות שלו, שהנשיקות של בעלי דוחות אותי, ולעומת זה אני כמהה לנשיקות של "ההוא", אני בוכה על זה שבעלי גומר מהר מידי לטעמי, ושהביצועים המיניים שלו לא מספקים אותי לעומת "ההוא". אז מה אני יכולה לעשות? אני כל הזמן אומרת לעצמי שזה הכל בראש שלי, אבל כשזה מגיע ל"תכלס" - אני לא מצליחה לשמור על חשיבה הגיונית והרגש גובר על השכל.

גל שלום. תתפלאי לשמוע אבל מכל מי שכתב לך פה אני יותר מסכים אם ליהי. אבל גם אם ד"ר אורן קפלן. אני חושב שילד לא יפתור לך בעיות הוא עלול להחמיר אותן. מהסיבה שיהיה מעורב עוד ילד בסיפור. אם את חושבת שהבעל לא מספק אותך ולא מספיק טוב בשבילך. אז בבקשה ממך בכל לשון של בקשה אל תיגרמי לעוד ילד שיוצא לעולם לסבול בגלל ההורים שלו. יש מספיק ילדים סובלים בעולם. ד"ר אורן אומר בצדק. לפני שאת מחליטה דבר טיפשי (ההחלטה שהחלטת היא ממש טיפשית). את צריכה לעשות טוב טוב חושבים. אם את רוצה להמשיך ליחיות אם מי שאת לא אוהבת או לא. יתכן ובשנה שנתיים הקרובות הכל יהיה בסדר. אבל מה אח"כ מה יקרה עוד 5 6 שנים מעכשיו???? יש לך ילדה אחת קטנה.מה יקרה איתה???? עדיף שאם את לא חושבת שאתם מתאימים תיתגרשי עכשיו שיש לך ילדה אחת מאשר אח"כ שה"עוגן" יהיה עבה וגדול יותר. את צריכה לחשוב אם עצמך מה את רוצה מעצמך. מה יהיה הלאה. אם את חושבת שאין סיכוי (מה שמשתמע מהדברים שלך). תסימי את הנישואים עכשיו. אם ניראה לך (לפי הדברים שלך לא כך הדבר). שיש איזה שהוא סיכוי, קודם כל תיפתרו את הבעיות. אח"כ אם הבעיות יפתרו ותוכלי לאהוב אותו שוב. מה שקשה להאמין לפי דבריך אז תעשו ילד נוסף. ילד זה פרי אהבה. לא פרי בוסר!!! בקטע הזה יותר מעניין אותי שלום הילדים. ולפי הדברים שלך הם ממש לא העניין. ואת טועה טעות מרה מאוד!!! בקשר למאהב שלך. אחרי שתחליטי להתגרש ותדאגי קודם כל לילדה. תישברי את הראש לבד. או לחזור למאהב אם הוא בכלל יסכים וזה לא ירתיע אותו יותר שתיהי גרושה. או שתימצאי גבר אחר שיספק את כל צרכייך. איתן