יש תקווה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בבקר תוך כדי ריצה מטורפת לעבודה גיליתי ש"אין פלאפון " לא בחדר לא בסלון. היה נדמה לי שאבדתי אותו אתמול באוטובוס. עליתי לאוטובוס בדרך לעבודה ומתוך סקרנות שאלתי את הנהג כיצד אני יכול לברר האם נמצאה האבדה . הנהג האדיב מסלי את הסלולארי האישי שלו והציע לטלפן לסלולרי שלי. ענה לי בחורציק צעיר תיכוניסט שהזדהה בשמו ושמח לעזור לי ולהחזיר לי את הפלאפון. עכשיו הולך לקבל ממנו בחזרה את הסלולארי במסגרת בו הוא מתנדב סתם רציתי להתחלק בחויה חיובית פעוטה אבל משמעותית. אגב לא יודע כיצד לתגמל את הילד. להציע לו כסף נראה לי מעליב . להודות לו בלבד לא מספק... אחשוב על משהו. יש לכם רעיונות ?
סאשה, טוב לשמוע שיש עוד אנשים הגונים בעולם! אני חושבת, שהצורך שלך לתגמל את אותו תיכוניסט מובן, אבל זה לא נחוץ. עצם המעשה מראה שמדובר בנער אחראי, שמוכן לעזור ברצון. אבל תן למצפון שלך לקבוע...
פגשתי את הנער והחזיר לי את הסלולארי סירב בתוקף ונימוס לקבל מתנה כלשהי ואף עדכן אותי ביחס לשיחות שהוא קיבל. לא להאמין !!!!!
thanks for a nice story to make all of us smile......:)))
מסתבר... וזה למרות שלעיתים נדמה לנו שכל האנשים הטובים נכחדו מהעולם... :) אני שמחה בשבילך שמצאת את האבידה, ושמחה בשביל כולנו לגלות (מחדש) שעדיין נותרו אנשים טובים...אכן, יש תקווה! :) טלי פרידמן