מצבי רוח בהריון

שלום לכולם. מקווה שזהו הפורום המתאים לשאלתי: אני בחודש השביעי להריוני הראשון. (אני בת 35). מדובר בהריון רצוי ביותר, גם על ידי וגם על ידי בעלי, שמאוד תומך בי - מכל החינות. עד לפני שבועיים חשתי מצויין מכל - הן פיזית והן רגשית, ואפילו מאוזנת יותר מבחינה רגשית מאשר בתקופות שלפני ההריון. בשבועיים האחרונים (ובעיקר בימים האחרונים) אני חשה מאוד פגיעה, מאוד רגישה, נוטה למצבי רוח, בכי - לא תמיד עם סיבה הגיונית. חשוב לי לציין כי אני בחורה רגשית למדי שדי לוקחת את החיים ללב. דווקא בהריון חשתי מאוזנת הרבה יותר מתמיד. כמו כן, עולים גם החששות כעת, האם אהיה אמא טובה, האם אספק לתינוקת סביבה טובה, תומכת וכו' וכו'. אודה להתייחסותכם

למיקי שלום. הריון הינו תקופה מרגשת ומסעירה. מדובר בשינוי הגדול ביותר בחיים, שאין דבר המשתווה לו. במקביל קורים שינויים בגוף- חלקם הורמונאליים וחלקם חיצוניים. כדרכם של שינויים- וודאי גם זה מערב בתוכו חששות מעצם השינוי ומן התפקיד החדש ההולך ונרקם. כבר בהריון אנו נקשרות אל התינוק הנישא ברחמנו- מדמיינות כיצד יראה, אילו תכונות אופי יהיו לו- וכיצד יהיו יחסיו עימנו. האם יהיו דומים או שונים מיחסינו עם הורינו, האם נעשה את אותן טעויות שהם עשו עימנו? האם נדע לאהוב אותו, לשמור עליו ולדאוג לבטחונו כראוי? אלו רגשות מאוד טבעיים ואפשר לומר גם אוניברסאליים. חשוב לתת להם מקום. טבעי שאת חרדה מן המעבר החד, מן הלידה ומהפיכתך לאם. אין הדבר מעיד על חוסר איזון או רגישות יתר. דברי על כך עם האנשים הקרובים אלייך, עם אמהות אחרות- ותראי כמה תמיכה תקבלי. ואם תזדקקי למנה מתוגברת- אנחנו פה גם עבורך. ספרי לנו כיצד עובר ההריון, שתפי במחשבותייך- ולאחר הלידה נשמח לשמוע על תחילת החיים של תינוקך ועל הפיכתך לאמא. בהצלחה. רוית.