בדד

אישתי עזבה עם הילדים לחו"ל ונשארתי לבד עם עצמי וארבע קירות. כבר לא ילד, שם לעצמי גבולות כדי לא לעשות שטויות. הגיל מכרסם בי ופוגע בכל חחלקה טובה. אולי אוכל לשקם את עצמי למצוא נפש תאומה מחדש או אולי נדונתי לבדידות ( מי יודע ) לא מחפש פורקן של רגע, גם לא מחפש להתחבר לבחורות צעירות אלא למצוא אהבה בוגרת. לא רואה את עצמי מחפש בת זוג במדורים לפנוים\פנויות, או מחפש להחלץ להבדידות בדרך סנטטית אחרת. המצב ממש מביך... האם משהו\י מזדהה עם מצבי , מכיר מצב דומה אצל מכר ? יכול הציע עצה בריאה ?

מצבך מוכר להרבה אנשים. הפיתרון - פשוט להגיד וקשה לעשות. GO OUT THERE תפגוש אנשים!! ומה רע במדורי פנויים פנויות? שם אפילו יש לך הזדמנות לסנן פניות ולבחור מה מתאים לך. כשתצא - תזכור שאתה יוצא לכיף. תתחיל לחיות. תאהב את עצמך. תחשוב טוב טוב מה אתה הכי רוצה לעשות ולך על זה. החיים נועדו לאנשים שיודעים לחיות אותם טוב. דיכאון הוא כמו גלגל ענק - רד ממנו. אם תמשיך להסתובב זה יעשה לך רק רע. ובינתיים אפשר לשלוח רק חיוכים ואהבה. זה הכי טוב שיש

תודה רבה צודק\ת , צריך אכן לנצל את הרגעים היפים שבחיינו ולהפיק את המיטב מהם. באמת ען טעם לשקוע ברחמים עצמיים.

שלום רב, לא סיפרת על נסיבות הפרידה, ויש להניח שמשהו בדמות "הפקת לקחים" - יוכל לסייע לך בתהליך הגיבוש של זוגיות חדשה. הוועצות מקצועית מאד מסייעת לדבר הזה. ולעניין הצעד הבא: אין שום רע בלהעזר במדורי פנויים/ות, או מקומות מפגש כאלו. זו שיטת מפגש עניינית, וכמו בכל דבר אחר - צריך קודם לבדוק ולרחרח האם המיקום והאווירה מתאימים לך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

היי, אני יכולה להזדהות עם חלק ממה שכתבת. מצאתי את הנפש התאומה שלי אבל היא לא רוצה אותה, הבינה שאינה אוהבת אותי. זה כואב. קשה לחשוב על "לחפש" נפש תאומה אחרת. מזויף משהו. ספיר.