שאלה ל- הרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/12/2001 | 16:25 | מאת: אסתי

שלום הרה אני קוראה לאחרונה , מתוך עניין אישי , את הבעיות המתפרסמות בפורום זה, הכוללות גם הרבה מתגובותיך... עושה רושם שמדובר במי שיודע, ויש לו מה לאמר , וכל זאת עם הרבה שכל וטקט. אני סקרנית לדעת- האם יש לך השכלה פורמלית בנושאים הקשורים לפורום זה? לי אישית יש בעיה מסויימת הקשורה בפחד לנהוג בדרכים בין עירוניות, בעייה שלשמחתי הולכת ומאבדת מעוצמתה, עם הזמן, ובזכות העבודה העצמית שאני מצליחה לעשות לפני, ובזמן הנהיגה.....בשל הבעיה הנ"ל הגעתי לפורום, ויצא לי להתקל בשמך ובהיותך כה מעורבת.. מצאתי לנכון להחמיא לך,, למרות שאני רק "משתתפת סמוייה", - כי אני נהנית לקרוא את עצותיך, תגובותיך ,והאכפתיות הבלתי נגמרת שלך . למען האמת, גם אני אשה (בוגרת) שאכפת לה, וששמחה להיות לעזר, אך אינני מעיזה להביע דעה כי נראה היה לי שאנשים המשטחים בעיותיהם בפורום, מעוניינים לקבל סיוע מאנשי מקצוע או ממי שבאמת למוד ניסיון, האם אני טועה?? המשיכי בדרכך. זה נהדר!!! בברכה אסתי

09/12/2001 | 17:25 | מאת: HERA

אסתי, תודה רבה. לא, אין לי השכלה פורמלית בתחום, רק ניסיון מצטבר מהחיים (אגב, אני "רק" בת 23, ככה שצברתי הרבה ניסיון ביחס לשנות חיים). גם אני מוצאת את עצמי חסרת תשובות מול דברים מסויימים שעולים פה, ואז אני מעדיפה פשוט "לשתוק", או לחשוב על הדברים ולהגיב מאוחר יותר. אין לי ספק, שכתבתי פה גם הרבה "שטויות" (הווה אומר דברים לא נכונים, או אפילו פוגעים) - אני באמת משתדלת להימנע מזה, וכשצריך - מתנצלת. לפעמים אני מגיעה עם מטען כבד משל עצמי, ואז יש דברים שנראים לי חסרי פרופורציות... ברור לי, שכל אחד שמעלה פה שאלה/בעיה, סובל באותו רגע (או תקופה) בצורה איומה, ולכן אני בוחרת שלא לכתוב כלום, עד יעבור זעם :-) חשוב שיהיו לפורום גם "משתתפים סמויים" כהגדרתך, משום שיש כאלה שנעזרים בדברים שכותבים אחרים, וזה יותר טוב מכלום... מה גם, שבסופו של דבר, כולם מוצאים את הרגע להיכנס לקצת "פעילות" פה. לגבי הבעיה שלך - התייעצת עם איש מקצוע, או שאת מסתדרת בכוחות עצמך? מה בעצם מעסיק אותך בזמן הנהיגה? חשש מאיבוד שליטה על הרכב? נהגים פרועים אחרים? וכמו שאני מרבה לכתוב פה לאחרים - את התשובות את לא חייבת לי, אלא רק לעצמך. לפעמים, כשמתחילים לחפש את התשובות, זה כבר מרגיע טיפה. פתאום הפסיביות הופכת לאקטיביות (גם אם מינימלית), זו לא התחושה של "הכל קורה לי - אין לי שליטה על הארועים". אני מזמינה אותך (וכולם מסכימים איתי) לכתוב מה שבא לך, למי שבא לך ובזמן שמתאים לך. ושוב תודה, HERA.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית