מה עושים כשלא רוצים להתבגר?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 26 ויש לי בעיה. אני מרגישה כמו ילדה בפנים ומפחדת מכל מה שקשור בהתבגרות. אני מפחדת ממערכות יחסים עם גברים, מהלידה, מלגדל ילדים. אני לא מרגישה שאני סומכת על עצמי מספיק כדי לתפקד כאדם בוגר בעולם הזה. הכל נראה לי גדול מידי ואני מרגישה שאני לא מוכנה לנישואין, לילדים ושלא אהיה מוכנה בעתיד הקרוב אם בכלל. אני רועדת מפחד מכל שינוי בחיים ומכל מה שדורשת ההתבגרות. אני עצמאית כלכלית, גרה לבד ומתפקד מצוין לבדי בכל הקשור להיבטים הטכניים אבל - בהיבטים הריגשיים יש לי בעיה. אני לא יודעת איך להתקדם הלאה, איך להפסיק לפחד, איך לרצות מה שבני גילי רוצים ואפילו חלקם השיגו. אני רוצה לדעת איך לוותר על הילדות ולצעוד אל תוך הבגרות משום שלפי גילי אני כבר אישה בוגרת ויש ממני ציפיות ככזו. מה עושים?
מצד אחד, הייתי אומרת לך- תעשי חיים אחותי. מה יותר טוב מזה? מה את צריכה משפחה ילדים משכנתא חובות וכיו"ב אם בכלל לא בא לך! תעשי מה שאת רוצה כל עוד את יכולה. תחיי תבלי תכבשי את העולם תהיי אגואיסטית! חיים רק פעם אחת. ולהתחתן ולהביא ילדים אפשר כל החיים (אפשר גם לאמץ). מה את נלחצת? ממה בדיוק? ממה שכולם אומרים לך? תעזבי את כולם. שימשיכו לדבר ולקשקש.. את תהיי מי שאת ותעשי מה שטוב לך. אז זה היה מצד אחד.... מצד שני..... אם את חושבת שבתוך תוכך את רוצה להתחתן ולהביא ילדים אבל משהו מפריע לך להשיג את זה או ליישם את זה - כדאי ואפילו רצוי לגשת לטיפול. אם את (ורק את) חושבת שיש לך בעיה בשמירה על קשרים ממושכים ואת משתעממת מהר אז באמת אולי כדאי לטפל בזה, וחבל על כל דקה. אבל בסופו של דבר, זו את עם עצמך- תחשבי מה את רוצה ותשיגי את זה!
שלום אנסטסיה, ליהי כתבה לך דברים מאוד נכונים ונבונים, ואין לי כמעט מה להוסיף, מלבד כמה מילים: לדעתי, עשית כבר הרבה יותר ממה שנדמה לך. את כותבת שאת עצמאית וגרה לבד - וזה עניין של מה בכך בעיניך? לעזוב את הבית הבטוח של ההורים זה צעד לא קל, ולגור לבד - בוודאי עם רגעים לא מעטים של בדידות - גם זה לא דבר פשוט. וכמובן לפרנס את עצמך, לדאוג לעצמך יום יום ושעה שעה - אלה הם דברים שדורשים מאבק יומיומי, עם הרבה מאוד כוחות נפש! למעשה, כבר יצאת לחיים, את כבר נמצאת בעיצומם של החיים, מבלי שאת אפילו מודעת לכך... ואגב, האם שירתת בצבא? כי אם כן, גם זה לא דבר שהולך ברגל, ואם עשית את זה - הרי לך עוד סיבה להיות גאה בעצמך! אם הבעיה היא רק זוגיות ומשפחה - יש להניח שזה יבוא עם הזמן. חוצמזה, יש אנשים שלא בנויים לסוג כזה של חיים, וזה לא גורע מהם כלום... הם פשוט בנויים באופן קצת שונה מרוב האנשים אבל בפירוש לא נחותים מהם! יחד עם זאת, אם את מרגישה לפני כל שינוי פחד שממש משבש לך את החיים - אז באמת כדאי לפנות ליעוץ, כדי לחקור לעומק את שורש הבעיה. בהצלחה! נזבורה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
