הורים גרושים

שלום רב ! אני גרושה ואם לילדה בת 4 שנים. אביה של הילדה לא בא לראותה מאז שהתגרשנו, הילדה היתה בת חצי שנה, הוא סובל מבעיות נפשיות ונמצא בטיפול אצל פסיכולוג ואני יועת שהוא צורך כדורים - פרוזק, הילדה לא מכירה אותו רק יודעת את שמו. בתחילה כשהתגרשנו אמרתי לו שיבוא אליה ושאלתי למה הוא לא בא אז הוא אמר שהוא יעשה זאת אבל הוא צריך זמן וכו' . לאחרונה החלה הילדה לשאול למה אבא לא בא אליי וכו' ואני אמרתי לה שהוא גר רחוק עכשיו היא דורשת שאתקשר אליו כי היא רוצה לדבר איתו. ברצוני לציין שהילדה מאוד קשורה להוריי ונמצאת שם המון - אחרי הגן בזמן שאני בעבודה בשבתות ובחגים. ילדתי מקבלת המון אהבה וחום ממשפחתי. לפני כמה ימים אמרה לי הילדה למה אני קוראת לאבי "אבא" שגם היא רוצה לקרוא לו "אבא" ולא סבא, הסברתי לה שאי אפשר להחליף אבא , ואבא שלה הוא "חיים" שאלתי היא האם נהגתי נכון? ומה עליי לענות לילדה בשאלות כמו "למה אבא לא בא לראות אותי?" (שאלה שאני עצמי לא יודעת לענות עליה ) וכשהיא רוצה לקרוא לאבי "אבא" מה עלי להגיד לה. תודה שירה

לשירה שלום. את מספרת סיפור קשה ומורכב עליו אין תשובה אחת. לא ברור למה האבא לא בא לבקר את ילדתכם- האם שאלת אותו? האם סיפרת לו כמה הוא חשוב לילדה וכמה היא כמהה לקשר איתו? גירושים הינם לרוב משבר קשה שעשוי לגרום לבלבול רב הנמשך לאורך זמן. לעיתים זה מסתדר ולעיתים לא. הורים לבסוף מבינים שהגרושים אינם מהילדים וכי ניתן לקיים קשר הורי גם אם הקשר הזוגי נפסק. ילדתך באופן טבעי ונורמאלי רוצה אבא ואמא ומנסה בדרכה הילדית ליצור לעצמה מבנה כזה. נכון לדעתי לומר לה כפי שעשית- שסבא זה סבא ואבא שלה הוא חיים- אבל חשוב לספר לה את האמת בדרך פשוטה ועיניינית ולתת לגיטימציה לרצון להיות איתו בקשר ולתסכול מכך שזה לא מתאפשר. אולי תכתבי יותר על הסיבות שבגללן אביה לא בקשר איתה- ואז אנסה לחשוב איתך כיצד אפשר להסביר ולהתמודד. בברכה. רוית.

רוית שלום ! ראשית אני מודה לך על תשובתך. בשביל להבין מדוע הוא לא בקשר עם הילדה אני אתן לך את שתי הסיבות העיקרית שבגללה התגרשתי. 1. בעיות נפשיות שגילתי לאחר החתונה 2. התערבותה של אמו בחיינו לאחר החתונה גיליתי שבעלי לא ממש נורמאלי והוא צורך כדורי הרגעה - פרוזק ,הוא התחיל לספר לי שהוא רואה במראה את פניו מתעותות והוא היה נתון למצבי רוח. אני קיבלתי זאת בתדהמה מוחלטת מפני שאפשר להגיד שהוא הסתיר זאת ממני בצורה טובה מאוד. אני החלטתי לתמוך בו ולעזור ועודדתי אותו שימשיך בטיפול הפסיכולוגי . באותה תקופה הוא לא עבד והיה רוכש שעונים באלפי שקלים הוצאה שלא יכלתי לעמוד בפניה , כמו שאמרתי הוא לא עבד ומשכורתי לא גבוהה במיוחד, כל פעם מחדש הוא היה מבטיח שלא יקנה עוד שעונים והסיפור היה חוזר על עצמו ממש בצורת כפיתית. אמו שבמקום לעזור לתמוך בו ולהעמיד אותו על טעויותיו היתה מעודדת אותו ואומרת לי שזה תחביב בשבילו , כשהוא היה חוזר מהטיפול אצל הפסיכולוגית היא היתה חוקרת אותו שיספר לה מה היה והיתה אומרת לו שהפסיכולוגית לא צודקת וממש הורסת את כל הטיפול וההשקעה , באחת מהטיפולים ביקשתי אני להיכנס אתו ואמו התנגדה ובכל זאת נכנסתי וספרתי את מה שקורה בבית ואפילו הפסיכולוגית שלו אמרה לו שההורים שלו (שהם עצמם היו פרודים עד שאבן נפטר) ממש מרעילים. ושוב אמו היתה משכנעת אותו שלא כך והפסיכולוגית לא יודעת הכל, אני שהתיאשתי מקשר זה שהוא שומע לאמא שלו במקום למטפלת שלו וכל דבר מצדיק אותה החלטתי להתגרש - כשילדתי בת כמה חודשים בלבד. הגירושים היו קשים והכל בהתססת אימו שהיתה אומרת לו איך לשקר ומה להגיד וכו'. מהרגע שהוא עזב את הבית הוא בא לראות את הילדה פעם או פעמיים וכשלא הסכמתי שאמו תכנס אליי הביתה אז הוא הפסיק לבוא לגמרי. אני מבחינתי אמרתי לו שיקח את הילדה לטיול לקניון וכו' ושהמפגשים לא חיבים להיות בביתי. אמו אמרה לו (וזאת אני יודעת משיחה שהיתה לי אתה ) שלא כדאי לו להיות בקשר עם הילדה שמצבו הנפשי לא כל כך טוב ועדיף לו להתנתק - לדעתי דאגתה היא כספית , שחלילה לא יקנה לילדה משהוא וכו' . אני התקשרתי אליו ואמרתי לו שיבוא מפני שרציתי שילדתי תהיה בקשר עם אביה אבל הוא מצידו לא הגיב ולא ראה אותה כבר 3 וחצי שנים. לדעתי זאת אמו שמשפיעה עליו ופוחדת שיהיה אתה בקשר ושיוציא עליה כספים-דבר שמעולם לא דרשתי פרט לדמי המזונות שפסק בית המשפט. מה עלי לעשות בנושא כי ילדתי ממש רוצה "אבא" . תודה רבה שירה