אבטלה או התדרדרות נפשית

מקווה שלא אשעמם אותכם אבל אני זקוק נואשות לעצה, תמיכה אחרי לילות של נדודי שינה. אני נשוי ואב לשני ילדים . המצב בבית ברוך השם. אבל בעבודה אני הולך ומסתבך. אני לא טוען שאני אינטליגנטי או מוצלח יותר מאחרים מבחינה מקצועית אבל יש לי ראיה אחרת של ענייני עבודה ולא פעם אני מרגיז אחרים ( ממונים, חברים) כשמתברר שאני צודק והם לא בסוגיה זו או אחרת. כנראה שהדרך בה אני מעביר ביקורת או מעיר הערות לא נעימה אני מניח 0 אם כי אני לא מודע לכך). הביעה בארגון בו אני עובד ( כפי שקורה בארגונים רבים) היא שמי שלא שוחה עם הזרם מתרסק בסיועה האדיב של חברים לעבודה. כבר קרה שאנשים נאלצו להתפטר בגלל לחצים המופעלים על ידי ההנהלה ועושי דבריה. בגלל האחריות למשפחה ולילידים אני מבליג, סותם את הפה וממשיך לעבוד : לא הולך עם הזרם אך לא נגד הזרם. הבעיה היא שבזמן האחרון אני כבר לא מסוגל להבליג , אני מבטא התנגדות במעשים ובהערות ציניות. אני מושך אש ועליתי על הכוונת של הבוסים ועוזריהם. מנסים "להרוג אות"י לאט..לאט.. ( כבר ראיתי כיצד עושים את זה לאחרים). מציפים אותי בעבודה ותפקידים, נוהגים להעיר לי הערות שליליות ולבקר אותי שלא בצדק. אגב אני לא פרנויד, ממש לא ( הסתדרתי במסגרות אחרות). הייתי מתפטר מחר אבל מצב במשק על הפנים.אני סובל את ההשפלות בשקט , כל הזמן אני רואה בעיני רוחי את ילדי ומה יקרה באם אני אתפטר זה עוזר לי להתמודד איכשהו עם המצב. הביעה היא שאני מתחיל להתדרדר נפשית. אני חש כמו עבד בכלוב, מושפל וחסר ערך היות ומאפשר לאחרים להתעלל בי נפשית. בלילות אני לא יושן. וכשאני כבר נרדם אני מתעורר בשלולש בבוקר שטוף זיעה מסויט וחרד. מרגע שאני מתעורר עד שאני נרדם מתישהו בלילה אני רוקם תכניות נקמה שהולכים ומחריפים בחומרתם. וזה מאוד לא מאפין אותי. היתי פונה לטיפול אבל קשה לי כלכלית ולא מוכן לפנות למרפאה ציבורית . לפעמים יש לי פנטזיה שאני לוקח פחית נפט מצית את הבניין או לוקח רובה ומחסל את כולם . אל חשש... אני בשליטה , איני אלים ומגנה אלימות. אבל אני נבהל מפנטזיות האלה. אני מודאג מהעישון המוגבר, העובדה שהתחלתי לשתות . אבל ברגע שאני מגיע הביתה אני בשליטה מלאה , אני לא מוכן להוציא את הכעס על אשתי וילדי . כלומר, אני בשליטה מלאה כלפי חוץ. יש לי אשה נהדרת שמעודדת לעזוב את העבודה רק שאני ארגיש טוב. אבל היא לא מודעת למחירים שנשלם באם אהיה מובטל. אני חש שאז אאבד את מעט הכבטד שאני רוכש לעצמי. באמת לא יודע מה לעשות. אני מרגיש שאני הולך ומשתגע.

צביקה, אם המצב יימשך כמו שאתה מתאר אותו - בכל מקרה תאבד את מקום עבודתך... כמה עוד תוכל להחזיק את עצמך בשליטה, ולא להתפרץ בבית? האם הכבוד שווה את הסבל? אני מאמינה שאישתך מרגישה את הסבל שלך, ולא יודעת איך לעזור... עד כדי כך שהיא מוכנה שתוותר על העבודה... אני לא יודעת (כי לא ציינת) מדוע אתה לא מוכן לפנות למרפאה ציבורית, אבל אם זה עניין של כבוד, אז יש פעמים שצריך להזיז את הכבוד טיפה הצידה, ולדאוג לבריאות הנפשית. HERA.

צביקה, כשקראתי את דבריך חשבתי שאולי לא על כל דבר צריך להעיר. ניסית לדבר עם ההנהלה? לפעמים זה עוזר לפעמים לא. לי קרה אותו הדבר עם הבוסית שלי. ניסיתי למשוך בשיניים, אבל כשהיא לא נתנה משכורת בזמן, עזבתי (ובינתיים ערבתי את המשפחה שלי(. עדי

צביקה שלום אתה ממולכד וממלכד מצבך לא טוב , הולך ומדרדר ואתה מבקש עזרה בלא לשלם עבורה ובלא לפנות מה לעשות - בדיקת קשייך מחייבת בדיקה מדוקדקת של התהליכים העוברים עליך, כיצד אתה פוגע בעצמך, לטעמי מאילו סבות אתה עושה זאת (שטות שטפול אחרות אולי יסתפקו בזהוי התהליכים ושינויים) וזה עושים בטפול לטעמי, טפול הוא השקעה , כמו למודים למשל , משלמים ובמידה וזה מצליח - ההשקעה חוזרת פי כמה, בפחות בעיות בעובדה בחיים, בקדום, שכר וכו' אז שקול ואולי תמצא עצה טובה יותר בהצלחה עמי

צביקה שלום, אולי במקום להיות מובטל תנסה לחפש מקום עבודה אחר לפני שתעזוב את מקום העבודה הנוכחי. העיקר שתחליט ומהר. הצרה היא שיכול להגיע רגע בו לא תצליח להיות ממוקד בגלל הכעסים, המרירות והרגשת ההשפלה והכאב. תעשה את כל המאמצים עכשיו לזרוק את הכל מאחוריך ולפתוח דף חדש. אולי בהזדמנות זו תשדרג את עצמך למשהו מעניין יותר? הרי משנה מקום משנה מזל, לא? רק אל תשב על הגדר, רגל פה רגל שם. הר געש שמתפרץ - פגיעתו רעה, אנושה ולפעמים בלתי הפיכה. כל טוב ושיצליח לך.

א. לנועה ,עדי, הרה וד"ר אבני ולכולם !!! תודה על התיחסויותכם. אקח בחשבון את הערותיכם. ב. נסתרות הן דרכי האל !!! הלילה ישנתי מעט מאוד, חרד, כועס בעיקר כועס כועס מאוד. מצד שני הפתעה !! במשך היום קיבלתי שתי שיחות לסלולארי : שתי הזמנות לראיונות עבודה . מזמן שלחתי קורות חיים לשני מקומות עבודה אבל שחכתי מהעניין והנחתי שנפסלתי.. והינה הופתעתי!! לא בטוח שמודבר במקומות עבודה טובים יותר מבחינת שכר ועניין, אבל העיקר לשנות אווירה . נעשה לי קצת טוב על הנשמה פתאום אור בקצה המנהרה. אמנם אני חרד מהאפשרות שלא אתקבל אבל גם יש גם סיכוי. הגעתי למסקנה שאולי כדאי אפילו להתקבל לעבודה עם שכר נמוך יותר אבל שתאפשר לי להתאזן. האישה והילדים תומכים בצעד הזה. בכל אופן אני אשקול לפנות לטיפול. אם להיות כנה אני לא כל כך מאוזן למרות שכלפי חוץ הדבר אינו בא לידי ביטוי. אני מלא שנאה וכעס ורצון לנקמה שלא יאומן!! אני לא מלאך אבל בחיי לא חשתי כל כך הרבה כעס ורצון לפגוע באחרים. רוצה להפטר מהרעל הזה . לא יאמן פעם אהבתי בני אדם ועכשיו אני שונא. אני מזועזע מעצם הדחף לפגוע באחרים...זר לי ואני מתבייש בעצמי גלל תחושתי זו. דבר נוסף, בעבר לא נחשפתי לפגיעה כל כך קשה בי מצד אחרים . בדרך כלל הסתדרתי במסגרות . איך יכול להיות שהשתנתי כל כך. בא לי לפגוע ולרמוס אחרים כפי שעשו לי אבל לא רוצה שהתחושה הזו תשתלט עלי ??? טוב אני מתחיל לקשקש ולחזור על עצמי העיקר שהסיכוי בדרך. להתראות ותודה על העזרה

שלום רב, בעקבות המלצתו של ד"ר אבני: התקלות המתלוות למצב הקיים (עומס עבודה, עצבנות, מחשבות נקם, יחסי עבודה מעורערים וחשש להפסקת עבודה) - מאד מכבידות. יעוץ ממוקד נכון, שמצריך מספר מפגשים, ושעלותו ממש לא בשמיים - יכול ליצור מציאות חדשה לגמרי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

תודה! כאמור , אפעל בכיוון. האם יש גישה טיפולית ספציפית המתאימה לבעיתי???