אני פסיכית?!

טוב....הרגשתי דחף לכתוב פה..והסיבה שאני כותבת בפורום היא בגלל שאין לי אומץ ללכת לפסיכולוג. בכל אופן רציתי גם לשמוע קצת תגובות מאנשים לדעת אם אני פסיכית או סתם עוברת משבר אז ככה...כל החיים סבלתי מבעיות משקל...מה שגרם להפרעות אכילה ולדכאונות ממושכים היום אני לא שמנה בכלל אבל הדימוי העצמי שלי הוא של שמנה כלומר אני עדיין תקועה במחשבה שאני שמנה וזה מטריד אותי וקשה לי לתפקד בחיי היום יום שלי התאבדות זה דבר שאני שוקלת כבר הרבה זמן ופשוט רע לי. כל מי שרואה אותי חושב שאני הבחורה הכי שמחה בעולם ותמיד אומרים לי "אוי את כל כך יפה בטח אין לך בעיות בחיים."....הלוואי , אבל אני רק משחקת..הכל הצגה קשה לי להתמודד עם אנשים למרות שאני לא מראה את זה בכלל. התחושות שעוברות בי מאוד קשות ואני כבר לא יודעת מה לחשוב על עצמי...אולי אני מטורפת? אני בבעיה......יש עוד הרבה דברים שאני לא יכולה לספר אותם...כי בכל זאת זה פורום ואני חשופה אבל אני מאוד מאוד אשמח לקבל תגובות מאנשים תודה למי שהקשיב לי, מיקה.

מיקה, שלום. יש עליות וירידות בחיים, זה משפט נדוש.... , אבל מה שאף אחד לא אומר יותר מידיזה שלפעמים הירידות כה תלולות שפשוט לא רואים את הסוף ואז חושבים גם על איזה שהו סוף.. יחד אם זה, רק למטה , עמוק בוואדי ניתן ויש לאן לעלות. אני מכירה את תחושותייך כי חוויתי אותו הדבר, אלא שמלבד עניין המשקל גם תמיד הרגשתי מכוערת (למרות שאני לא, ואני נשואה עכשיו עם יו גראנט 2 ) ועדיין, לפעמים אני שוכחת שאני בעצם לא מכוערת ולא שמנה... עצתי לך היא כמו שאני נזכרת לעשות במקרים כאלו, פשוט תחפשי את המראה הכי קרובה ותדפקי חיוך ענקי! תזכירי לעצמך מי את ומה את שווה, כי מה לעשות אנו כנראה מאלה שתחושות "אהבת העצמי בטירוף" לא בגנים. וחוץ מזה, תטיילי לך בשדרות ותראי איך העצים מחליפים צבעים, תקדישי זמן לעצמך, ןתחייכי לעולם, כי גם העולם בסופו של דבר יחייך אלייך, אלו חוקי הטבע, ואת לא יוצאת מן הכלל. תנסי...

תולי.....הלוואי וזה היה קל כמו שאת מפשטת את זה. לפעמים אני כל כך שקועה בסבל שלי שאנשים מתרחקים ממני וזה לא בכוונה... בכל אופן כמו שאת אומרת בסוף דברים צריכים להסתדר. אחרי הצבא אני אטייל לי בעולם וזה הדבר היחיד שמעודד אותי באמת. תודה רבה לך על המיכה אני מאוד מעריכה את זה :-) מיקה.

מיקה, חד וחלק - את לא מטורפת!!! אני לא יודעת אם קראת חלק מהדברים שנכתבו פה, אבל יש כאן עוד אנשים שסובלים מהפרעות אכילה (מכל הסוגים...), ואף אחד מהם לא מטורף... נכון, קיימת בעיה, אבל זה לא הופך אף-אחד לפסיכי. את באמת מאמינה שהתאבדות היא הפתרון? דרוש אומץ ללכת לטיפול, אבל יותר מזה - דרוש רצון אמיתי להשתנות ולשנות! כשהרצון הזה קיים, לאומץ אין הרבה משמעות... כי לחיות ב"הצגה" כל הזמן גומר את כל הכוחות... כי לשמוח בשביל אחרים נהפך להרגל חסר כל משמעות... איזו משמעות יש למה שאחרים אומרים, כשבפנים הכל הפוך וסוער? מיקה, בשביל עצמך - תאזרי אומץ ורצון ותפני לטיפול... כי חיים רק פעם אחת, אז למה לא לנסות ולהפוך אותה לפעם מוצלחת? חוץ מזה, שאת תמיד מוזמנת לכתוב פה. HERA.

כן,את צודקת באלף אחוז אם אני לא שלמה עם עצמי אני לא אהיה פתוחה לאנשים ויותר מזה לשיקום עצמי. פשוט איבדתי את כל הבטחון שלי מכל מיני סיבות. בתאוריה אני יודעת את הכל...הבעיה מתחילה שצריך לקחת את התאוריה ולייישם אותה בחיים האמיתיים. קשה לי להתמודד עם כשלונות במיוחד כשלונות בזוגיות . רוב היחסים שלי עם גברים ניגמרו במשפט אחד "אני לא יודע מה הבעיה שלך אי אפשר להבין אותך את יותר מידי מתוסבכת" וזה מאוד מתסכל לשמוע את אותו משפט שוב ושוב. יש בי רצון לשיקום אבל הוא נעלם ברגע שאני נכשלת או טועה. לפעמים הייתי פשוט רוצה להיות ילדה תמימה ולא לדעת יותר מידי דברים פשוט לחיות ולהרגיש. כל כך הרבה שנים לא הרגשתי באמת...כאילו הרגש שלי רדום ואני הולכת כמו זומבי. בכל אופן תודה לך על החיזוק HERA , מיקה.

מיקה שלום:) אולי בגלל שלא ציינת הרבה פרטים. קשה לי להבין אותך. כי הרי את רזה. ואת מקבלת פידבקים. מאנשים.שאומרים לך שאת יפה. אז מה הבעיה????? את באמת אמורה להרגיש טוב. אולי אני לא בסדר:))) ואיך את מצליחה להגיע לעניין היתאבדות מכל זה???? אני לא מבין את הקשר. מה זאת מחשבה של שמנה??? מחשבה של שמנה זה מחשבה של מישהי שרוצה להרזות ושכולם יסתכלו עליה. ושהיא תיהיה מרכז ולא בשוליים. ועכשיו את מרכז לפי הבנתי. אז אולי את לא רגילה ליהיות כל כך מוקפת ונושא להערצה. ואולי הכול משתנה לך מהר מידי. אז או שבאמת תפני ליעוץ למישהו שיוכל לתת לך כלים איך להתמודד. או שפשוט תעצרי רגע תיהי רגע אם עצמך. ותגידי לעצמך. אני הייתי שמנה והיה לי ככה. ועכשיו אני רזה וזה שונה. תחשבי מה שונה. איך את חושבת שכדאי לך להגיב ולהתנהג. ואולי תשבי אם חברה. שהיא כבר יותר מרכז ממך. ותבקשי שתתן לך עצות מעשיות:))) אתן הבנות יש לכן מאפיה:))) אל תקחי את הדברים כל כך קשה. תסתכלי על הדברים בתור הזדמנות פז להגיע לדברים שקודם לא יכלת להגיע אליהם. אל תסתכלי על הדברים בשלילה. את יכולה להתרגל לטוב הזה. זה ענין של זמן. תני לדברים לזרום ולהתקדם. ואת תסתגלי. את עשית מאמץ שהרבה בנות היו מקנאות בך. את צריכה ליהיות מאושרת שהצלחת. תני לזמן לעבור קצת תנצלי את ההזדמנות. עוד מעט תיהי בצבא. ואז בכלל עולם אחר:)) תחיכי תיהי אופטימית:))) בהצלחה:))) איתן

איתן,איתן,איתן...... אתה מצחיק אותי וזה טוב....:) אולי לא ממש הבנת אותי.....זה לא הקטע של להיות יפה ורזה או מכוערת ושמנה זה הכשלונות שלי במערכות יחסים כנראה שנובעות מחוסר בטחון עצמי....אתה צודק בקטע שאני עוד לא מקבלת את "מיקה הרזה" זה נכון.....אבל אולי זה נראה לך קל ומגוחך כל הסיפור...בשבילי זה תיסבוך רציני שקשה להסביר....

מיקה שלום קחי אומץ ולכי לטפול תגובות של אנשים יתכן ויעזרו לך מאד לפתור את הבעיה זה לא בהצלחה עמי

hi mika i read what all the other wrote u and the first i want to say is - no dear u r not " psichit".... we all having bad times and sometimes don"t readly know how to deal with the thigs but - this is what makes us normal... if u see someone who is realy allways happy - maybe he live his life with his eyes close because in a world like ours - u can"t allways be happy....... and to pretend u r happy all the time u need alot of enrgy.. don"t waist this enrgy on others put it on yourself - and go get help, u deserve to be happy.....