גילת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הייי הרה,מה שלומך.... אצלי מתחיל להגיע לפתרונות....את יודעת אתמול כשקראתי את הודעתך כול כך צודקת,וחשבתי וחשבתי עם עצמי,וגילתי שמאז שאני זוכרת את עצמי אני ילדה לבד ללא חברות... אבל התשובה היא חלקית בידי,אני לא זוכרת באף כיתה ארוע,משהוא שאני מנסה ממש להתחבר לאנשים,(אולי רק בתיכון זה התחיל אבל אז היה אליי סטגמה של... יש קשר לסטגמות נכון?) אני לא יודעת למה אבל אני בימים האלאה פשוט מדברת לעצמי, והאמת אני לא מוצאת משהו לא בסדר ביי.אבל התחושה אוכלת אותי,גורמת לי לדכאון עצבות, בכי, ..הפחד שנגד רצוני אני פשוט התיחס אל האנשים בצורה מרחיקה מגעילה. הרבה מאוד פעמים אני שקטה.. לא יודעת למה בחברת הרבה איש אני מפחדת לדבר. אולי שמשהו יפגע ביי ליד כולם יזרוק לי מילה פוגעת... שוב ושוב זה פחד מהעבר)..... אבל הרה אני כול כך רוצה להשתנות לדבר ,להתיחס בכייף להיות אני עצמי כאחת פתוחה ולא לעצור את עצמי ולהרגיש רע,כי בעצם כאן אני מסכה .אבל לצערי זה מסכה רעה שקשה לי לשנות אותה. כן אני מתגייסת עוד שבועיים,אין לי אפשרות לדחות תגיוס. הרה אני מקווה שהפעם אחריי סבל רב מאוד שעברתי בחיים ,שהיה טוב. אני יודעת שזה קשור בידיי,אבל כמו שאמרתי לפעמים שהרגע מגיעה הרבה בנות דבורים...אני מרגישה לא רצויה לא איתם ואז אני מתנהגת במוזריות. נגד רצוני להיות אחרת.משהו מבפנים גובר אליי. כן,הדבר שאני חייבת להתאמן זה לדבר התרגלתיי לשתוק.מפחד. אייך העשה זאת יכריח את עצמי לדבר פכול הזדמנות שיש לי?! הרה ,אני נורא מפחדת, באמת אני לא יודעת אייך אני הפרד מהוריי..באותו יום אני בחרדות פחד מוות. אני ימים שלמים בוכה ונסערת על מה שיכול להיות .אין חזרה הביתה אפילו שהיה לי הכי גרוע, אני כול כך מפחדת!גילת
טעיתיייייייייי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
