לנזבורה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי יחלטתי שכנראה בעייתי היא קשה מכול. אין פתרון לבעייתי, עזרה אני יודעת שאני חייבת אבל למזלי הרע,אין תאפשרות, וכמו כן אני יצטרך להמשיך להתמודד אם מצב הבדידות הכאב והצער, כן גם בימים אלו אני מרגישה במקומות מורבה חברה לא רצויה למרות העצות והדבורים כלום אצלי לא עוזר או שאני בסדר או שבאמת יש לי בעייה. אני מחפשת ולא מוצאת מהה אני יודעת שהמראה שלי גורם לשלילי ולבעייתי דיי הרבה פשוט מתרחקים מימני או שככה סתם זה נראה לי,באמת שכבר כואב לי בפנים הפחד מהעתיד יותר מדאיג....מה יהיה.....שם. אחת,ימים כואבים עוברים אליי ותסיבה ברורה אין לי. אולי בעצם אני רגילה לחלוטין וככה באמת נראה לי שאני,אבל אולי אני מתארת לעצמי דמיונות כמו של"הדשא של השכן ירוק יותר.."אולי נראה לי שלאחרים החברה היא אחרת הצורה שונה לחלוטין מימני ובעצם זה שגיעה. אבל זוהיא בעייתי ובאמת בעייה מכאיבה . דיייייייי מה עושים?!!!!!!!!! אין פתרון הפתרון הוא בידי להשלים אם עצמי,אבל זה באמת כואב לחיות כך... אני כול כך מקנאה בבנות שנראות טוב יחד אם בחור ואז תגובתיי ..... מה אצליי לא בסדר?ואין לי דרך לפתרון לשאלתיי כולי צער וכאב עמוק
היי חמודה! כתבת דבר אחד נכון שאומר הכל: "הדשא של השכן ירוק יותר". זאת אומרת - תמיד נדמה לנו שאצל השני הכל יותר טוב, קל ופשוט. ואם המציאו את האימרה הזאת - הרי הפירוש ברור: ההרגשה הזאת משותפת לעוד הרבה-הרבה אנשים, אם לא לכולם! אז תמיד תזכרי את זה - כשנדמה לך שלכולם טוב ורק לך רע - תחשבי שממש באותו הרגע, אולי יש מישהו שמכיר אותך והיה נותן הכל כדי להתחלף איתך - במראה החיצוני, למשל, ובוודאי בעוד נתונים... אל יאוש - ואני תמיד לצידך! נזבורה