אמונה דתית ופסיכולוגיה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/11/2001 | 17:51 | מאת: עופר ( שם בדוי)

לליהי : התלבטתי באם לכתוב פעם נוספת היות ובכל הנוגע לעולם האמונה אני מתקשה להחצין את אשר אני חווה בתחום זה ככל הנראה על רקע העובדה שגדלתי במסגרות חילוניות. אני נורא נזהר מלשתף אחרים בעניינים אלה מחשש שאפגע מתגובות מעליבות . פעם עמוס עוז ציין שיותר קל לו לדבר על חיי המין שלו מאשר על הקשר שלו לאלוהים.בהקשר מעט שונה בעבר התקשתי להבין כיצד אדם דתי יכול לעבוד כפסיכולוגי קליני. כיצד ניתן לשלב בין אמונות בישות \ישויות וכוחות נסתרים המשפיעים על חיינו לבין מתודות טיפוליות מכוונות לסייע למטופל תוך כדי עמותו עם המציאות ומגבלות המציאות ( במובן הרחב) . מתוך חויותי האישיות הגעתי למסקנה שאין סתירה בין קבלת טיפול נפשי\ פסיכולוגי לבין אמונה רוחנית ,או אמונה דתית .היה מי שאמר שהדת היא אופיום להמונים. ... שיהיה . האמונה הכניסה לחיי תוכן רוחני, רוגע, תקווה, משמעות לקיומי וכיוון. ויקטור פרנקל סבר משמעות לקיומנו מקלה את דרך התמודדות עם קשיי היומיום. בעבר באמצעות פורקן יצרי אובססיבי ( במובן הרחב ועל צורותיו השונות) ניסיתי להשיג ללא הצלחה מענה למצוקותי שנבעו מהחור השחור שנפער בנשמתי במהלך חיי. כיום אני במקום אחר רגוע ומיושב יותר. אני פחות אגואיסט ואגוצנטרי פחות מוכז בעצמי ובתחושולת הקרבנות שלי . ושיהיה ברור אני לא מדבר על חזרה בתשובה, איני חובש כיפה או מבקר בבית הכנסת. חלקנו סובלים מקשת רחבה של חרדות שניתן לטפל בהן באמצעים קליניים. אצלי האמונה תרמה להפחתת החרדה הקיומית. יהיה מישיטען שמדובר בבריחה מהמציאות ... אני יכול להבין אותו. וליהי היקרה :תתשקלי להשתתף בסמינר סוף שבוע המיועד לשאנשים המעוניינים להתקרב לדת.נסי להתחבר לנאמר ולאווירה ...בדקי מה את יכולה לקחת איתך מהתכנים והמפגש עם האווירה. סוף שבוע נעים ורגוע לכולנו עופר

16/11/2001 | 21:41 | מאת: HERA

עופר, סליחה על ההתערבות, אבל אני חייבת לציין, שהייתי לפני כמה שנים בטיפול אצל פסיכולוגית דתיה... זה לא עשה אותה למטפלת פחות טובה... היא הצליחה שלא לערב בין האמונה לבין מהלך הטיפול (אני רחוקה מהדת כמו הצפון מהדרום)... ובאשר לאמונה שלי? זה נראה לי -אישית - כמו בריחה...! תמיד נדמה שהרבה יותר " קל" להאשים ישות כזו או אחרות בצרות שנוחתות על ראשינו... אין לי שום-דבר נגד המאמינים למיניהם (איש באמונתו יחיה), וזה אפילו לא משנה לי במה כל אחד מאמין. אבל האחריות על מה שקורה בחיים צריכה להיות עצמית, לא בידי כוחות נסתרים. זו רק דעתי הצנועה... :)

16/11/2001 | 22:33 | מאת: עופר ( שם בדוי)

אני מבין את עמדתך. שבת שלום עופר

17/11/2001 | 14:04 | מאת: ליהי

עופר היקר, אני קוראת את מה שכתבת שוב ושוב וכל הזמן אומרת לעצמי כמה טוב לך שהצלחת למלא את החלל בזכות האמונה. אני קוראת את מה שכתבת ואומרת לעצמי שוב ושוב.... גם אני רוצה להרגיש ככה, להרגיש שלמה, לא לחפש תחליפים מזויפים להרגשה הרעה שמכרסמת בי יום יום לגבי חיי ואיך שהם נראים. מאד רציתי שתתחלק איתי במה שעברת משום שגם אני בחודשים האחרונים רוצה מאד להתקרב אל הדת, גם אני לא מעונינת לחזור בתשובה, אבל כן מעונינת להתקרב לדת, להתחזק רוחנית ונפשית בעזרת האל, גם אני כמהה לחוזק האמונה הזאת שיש באנשים המאמינים. ובאמת, במשך מספר שבועות התחלתי לקרוא תהילים וזה באמת עזר לי, הרגשתי שהנה אני מתקרבת אבל למרבה הצער זה דעך, יום אחד התעוררתי והרגשתי שאני לא כל כך יודעת למה אני בכלל עושה את זה , הרגשתי שאני כאילו מרמה את עצמי ואת האל, כי אני בכלל לא בטוחה במה אני מאמינה בכלל, ולמה שאלוהים ירצה לעזור לי אם אני לא עושה שום דבר בשבילו... אז התנתקתי לגמרי, וזה מפחיד אותי, כי בלי אמונה זה מפחיד לחיות. ואין לי במה להאמין אז אני כל הזמן חוששת מהמחר. אני שונאת את השאיפה שבי להצלחה חומרית, את החשיבות הרבה שאני נותנת למעמד כלכלי, ומרגישה שהנפש שלי מורעבת, על סף מוות, מבחינה רוחנית. כל כך פוחדת להיות כמו כולם, כמו כל העולם, כשכל מה שמעניין אנשים זה רק כסף וכסף, זה מגעיל אותי, אבל מצד שני גם בי יש רצון עז לרווחה כלכלית אז.. איך זה מסתדר עם האדם הרגוע והרוחני שאני כל כך רוצה להיות??? אני מאד מבולבלת, מאד רוצה כבר להגיע אל הרגיעה, אל השלווה הפנימית, אבל בפנים הכל גועש. אני רוצה להאמין באלוהים ורוצה להתקרב אליו, אבל יש לי המון שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובה, ויש לי המון כעס להרבה דברים שקשורים לדת, כן, יש בי גם זעם ואנטי על דברים מסויימים, והייתי שמחה אם מישהו היה פעם אחת יושב ועונה לי, ומסביר, ופותר את החידות, ומשכך את הכעס, כי כרגע הכל נורא טעון . אני נוטה לקיצוניות וטוטאליות באופיי ולכן, מאד חשוב לי להיות שלמה עם מה שאני עושה, לכן, אני רוצה תשובות ברורות, וחוששת שאין תשובות כאלו בכלל... בכל אופן יקירי, אני אשמח להשתתף בסמינר כזה, ואשמח אם תוכל להמליץ ולכוון אותי איך מגיעים ולמי פונים כדי להירשם. תודה! ליהי.

17/11/2001 | 17:44 | מאת: עופר

לליהי שלום רב ! תיהיה עבורי חובה נעימה לעזור לך ולכל אדם אחר המעוניין להתקרב לאמונה. אני מעוניין לעזור כפי שעזרו לי. כן, עזרו לי " מלאכים " , מלאכים אנושיים. בתקופות מצוקה קיבלתי עזרה וסיוע מאשנים מאמינים ( דתיים ולא דתיים ). האמיני לי יש נשמות טובות בעולם הזה. ואיני מנסה אפילו להשתוות אליהן. באם אוכל לעזור לאדם המצוי במצוקה רוחנית קיבלתי את שכרי. אבל ראשית מספר הבהרות: אני מבדיל בין דת, דתיים, ממסד דתי ואמונה באל היקום או איך שתרצי לקרוא לכוחות המקיפות אותנו. יש לא מעט צביעות ושחיתות בממסד הדתי וחלק מהאוכלוסיה הדתית צבועה ואינה פועלת על פי עקרונות הדת אך כמובן ישנם דתיים ישרים ונהדרים. אבל לא לדתיים ולממסד הדתי בעלות על עקרונות הדת והם לא מהווים עבורי קנה מידה לבחון את חשיבות הדת. לפעמים אני זועם וכועס בגלל השימוש המניפולטי והציני שנעשה בדת על ידי חלק מהאוכלוסיה הדתית ועל ידי הממסד הדתי. זו בהחלט בעיה שלהם שלא מקלקלת לי את אמונתי. בשבילי הדת, עקרונות ההלכה הם מעין " מדריך למשתמש " בכדי להגיע לדרגה גבוהה של רוחניות . מצד שני אפשר להיות דתי מבלי לממש את הפוטנציאל הרוחני. וכן אפשר לממש פוטנציאל זה מבלי לדבוק בעקרונות הדת. יש הרבה שערים דרכם ניתן להגיע לרוחניות. אגב, מבחינתי אין פסול בלשאוף להגיע לרווחה כלכלית כל עוד היא לא מהווה מטרה עיקרית אלא אמצעי. כפי שנאמר ... "אם אין לחם אין תורה" . צריך לדעתי לשאוף לא להתמכר להשגים כלכליים, מעמד וחומרנות, כל זה הבל הבלים שבאים למלא חלל פנימי. אני מנסה ומוצא בדרך כלל את נקודת האמצע: עובד קשה על מנת לתפרנס בכבוד מבלי לדרוך על גוויות .זו בהחלט דרכי, אני משלם מחירים ושלם עם המחירים שעלי לשלם בגלל הדרך שבחרתי לעצמי. יש טיפים קונקרטיים שעוזרים לתהקרב לאמונה ולגלות שלא מדובר בשטויות. אבל היתי מעדיף לא לפרט פורום . היות ואני מעוניין לשמור על אנונימיות וגם את אני מניח, מציע לך שתצייני דרך שתאפשר לי להעביר לך את האינפורמציה דרך צד שלישי : אי מייל או ת.ד. או כתובת של מכר. אשמח לעזור לך כפי שעזרו לי בשעתו. שוב, אני מציע בחום שלא תצייני את האי מייל שלך בפורום כדי למנוע מצב שיגיע לידיים הלא נכונות. אין לי כעת תשובה קונקרטית ביחס לסמינר כזה. שימרי על עצמך, שימרי על נפשך. בינתיים ...להתראות עופר

17/11/2001 | 19:46 | מאת: "אור

http://www.zooloo.co.il/english/Love_lyrics_Stayin_Alive.asp

17/11/2001 | 22:41 | מאת: סטודנטית לע"ס

כבחורה מאמינה וכמי שמתעתדת לעזור לאנשים כאורח חיים, אני יכולה רק לומר לכם שאמונה באלוקים או בכל דבר אחר, יש בה כדי לתת כח ומשמעות, אך לפעמים לא די בכך. הבעיות של אנשים דתיים אינן שונות בהרבה מהבעיות של אנשים שאינם דתיים. גם הם מתלבטים ומתחבטים. אולי ראיית העולם שלהם שונה וזה יכול בהחלט לעזור, אך בדרך כלל אין תרופות פלא ואין ניסים. אז ליהי, אני בהחלט שמחה שהצד הדתי/רוחני חסר לך, אך אל תצפי שבכך תמצאי את כל התשובות, כדי שלא תתאכזבי.. שבוע טוב וחודש טוב!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית