לנזבורהה

הייי מתוקית, קראתי את כול מה שהקשקשניים רשמו, לא אכפת לי ממש! הכי אכפת לי שאותי את מבינה, ויש אל מי לסמוך. אחת, אני אתמול ממכתבך האחרון נורא פכחתי עיניים, השורה של"אולי גם הם נפגעות מימך כו שאת מהם"ואני רוצה להגיד לך שאם אני הייתי משהיא אחרת באמת הייתי מתרחקת מעצמי הייתי חושבת לא רצויה אצלי.מהיחס שאני משדרת(שידרתי),הפחד שלי שאני ירגיש מפוחדת או דחוייה או כול דבר אחר ,ואז אני שוב יתנהג כהתנהגות מרחיקה.זה פשוט לללא שליטה. כרגע אני לחוצה גם מיום הגיוס עצמו,פתאום נראה לי הכול מפחיד,ובמיוחד שאם אני לא הסתדר שם אם האנשים. אחת שאלה נוספת, האם יש השפעה לדעתך,שאנשיםמילדות,אותה שכונה איתך לאורך כול הדרך,וכשמתאספים ילדים ממקומות שונים למשל לחטיבה,אז פשוט גם הילדים האחרים מתיחסים אותו דבר????יש קשר או אין,אל השפעה אל אחרים. טוף אהובה יקרה אני כול יום שמחה מחדש לכתוב לך... בייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי ביייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מחכה לך.............

היייייי :))) מה שלומך ? אצלי הכל בסדר בינתיים רשמתי לך כבר כמה הודעות ושאלתי אותך אם בא לך לרשום לי לאימייל אוקיי אז אני מקווה שתקראי את ההודעה הזאת :) ואם בא לך את יכולה ללחוץ על השם הכחול שלי וליצור איתי קשר :) אפרת

היי נטעלי! קודם כל אני שמחה שאת שמה פס על כל המשמיצים למיניהם - כך בדיוק צריך להיות! ושנית - בקשר לשאלה שלך על היחס של האנשים - זו בהחלט לא גזירה משמיים שכל החיים יתיחסו אלייך כמו שהתיחסו אלייך בילדות. אני יודעת שזה לא קל, וזה לא בא ביום אחד, אבל ברגע שתחששי פחות, תשדרי פחות ריחוק ויותר תאירי פנים לאנשים, ויחד עם זה גם תפגיני בטחון עצמי (לא מוגזם, אלא במידה הנכונה!) - אז מבלי שתרגישי איך ומתי, פתאום תיווכחי לדעת שמכבדים ואוהבים אותך בדיוק כמו את כל שאר האנשים ה"נורמליים" (מה זה בכלל??? ((: ). גם אצלי זה היה ככה, ואין סיבה שאצלך לא יקרה בדיוק אותו הדבר. אבל חשוב לזכור עוד משהו חשוב: תמיד יהיו משמיצים ומלעיזים למיניהם, כמו שראית בעצמך כאן בפורום. אז את התשובה כבר נתת בעצמך - לשים פס ולעשות מה שטוב לך! ביי מתוקה! נזבורה