חזרתי....

היי לכולם................. עברו עליי יומיים מאסיביים במיוחד, אבל מאסיבי זה טוב, זה עדיף מאשר לשבת ולא לעשות כלום.... רציתי להגיד תודה לכל מי שענה לי ב"קריז" שהיה לי... איזה תשובות מרגשות, כל שערותיי סמרו... אם הייתי יכולה הייתי מחבקת את כ ו ל כ ם!!!!!!!!!!!!!!!!! אבל אני לא יכולה אז תדמיינו... :-) לצערי הרב, רציתי רק לדבר עם מישהו , להוציא הכל החוצה, למה לצערי? כי אני עדיין לא בשלב של לעשות עם זה משהו, לא יודעת למה, אבל עדיין נמצאת באותו המקום(עם אותו הגבר) , מנסה לברר עם עצמי, אבל לא יודעת מה בדיוק... איך שלא יהיה - אני עדיין חלשה, עדיין לא מוכנה להרפות, רוצה עוד ניסיון אחרון, לסחוט את הרגש ....לבדוק ולבחוש עוד ועוד, בקיצור אני עדיין ב"סרט" הזה... אל תכעסו שאני לא עושה שום דבר, אל תשפטו אותי בבקשה, יש לי מספיק מהחברות שלי, קיבלתי על הראש( והרבה!), רק רוצה שתהיו פה בשבילי, שתקשיבו, שתעודדו, שתרגיעו, שתחבקו...? בנתיים אני בסדר, היה לי יום מוצלח וטוב- אולי זה משום ש.................... היה לי מבחן היום (אותו מבחן שאז חששתי ממנו)--- ועברתי אותו בהצלחה !!! נכון שזה חדשות נהדרות??? אז........ זה הכל לבנתיים, אוהבת את כולכם! :-)

היי לך,נפש יקרה, אני גאה בך תלמידה מבריקה ,,, גם אם לא הית מצליחה במיבחן ,,, יש ,והקרובים לנו חושבים שהם יודעים מה הכי טוב לנו , (אחיות ,חברות ,,),ומאנשים אחרים מקבלים ,פרספקטיבה אחרת ,יכולת היזדהות וכוח ורצון לעשות כמו ,, היי שלמה עם החלטתך , כרגע ,את לא חלשה עקב כך ההפיך , הבירור לעצמך הוא הכוח . שלך באהבה ויוי

ויוי יקרה שלי! אין כמוך! הלוואי שהחברות שלי היו יכולות להבין אותי כמו שאת מבינה, אבל אני לא מאשימה אותן, הן ראו אותי סובלת יותר מידי והן בסך הכל רוצות בטובתי.. אבל -- כנראה שאני עדיין לא רוצה בטובתי, עדיין לא מוכנה להרפות ,יש לי צורך עוד לחטט בפצע, לגרד עוד, להבין מה כל כך גורם לי לרצות לפצוע את נשמתי... ואת החידה הזאת שהוא מסמל בעבורי אני עדיין נחושה לגלות.... נמשכת אל תוך העירבוביה הזאת של כעס, אושר, עצב ושימחה המהולים כולם זה בזה בקשר סבוך ומיסתורי....

ליהי, לא כועסת עלייך בכלל!!! אל תחשבי ככה אפילו... פשוט קצת מתוסכלת בשבילך, זה הכל... איך אני יכולה לכעוס עלייך? אם אני כועסת פרושו שאני שופטת... ומי אני שאשפוט אותך? וחוץ מזה שיש לך חברות טובות שדואגות לך :) אם את מרגישה שהניסיון הזה הוא זה שיקבע - אז לכי על זה... רק תשתדלי לשים קו אדום לפני שאת נפגעת... כי אף בחור לא שווה פגיעה חוזרת ונשנית... (אופס, מקווה שזה לא מתפרש כביקורת) :) תשמרי טוב על ימים מוצלחים שכאלה, כי אז יש במה להתנחם בימים קשים... שמחה בשבילך על תוצאות המבחן... זה בכלל כיף לקרוא גם חדשות טובות מדי פעם...

הרה יקרה... תודה שאת מבינה ומקבלת... :-) בקשר לקו האדום ....- הקו האדום כבר מזמן צועק לי (כמו הילד מהחסכמים...)- אני כאן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! העניין הוא שאני משתיקה את הקול הזה, מתעלמת, כאילו מתגרה בסף היכולת שלי, כאילו כדי להרגיש את הכאב מעומק הבור העמוק שאליו אני שמחה ליפול..., את יודעת, רציתי להגיד לך את זה כבר כמה פעמים , אבל רק עכשיו זה יוצא- אני זוכרת שכתבת על הנטייה שלך לפגוע בעצמך... (זוכרת את החולצות הארוכות?..), אז חשבתי לעצמי כמה אנחנו דומות, ושאני אמנם לא פוצעת את עצמי פיזית אבל את הנפש שלי-- פוצעת ועוד איך פוצעת! את בטח תביני על מה אני מדברת כשאני אומרת- שכשאני מתגרה בכאב- אני מרגישה חיה.. אולי יהיה מי שיחשוב שאני פסיכופטית על מה שכתבתי עכשיו, אבל תאמיני לי, שאני בן אדם רגיל, כמו כולנו, עם חבילה משל עצמו, חבילה די מסובכת כרגע...אמנם, אבל רגילה, בחורה שאוהבת לבלות, לומדת, עובדת (טוב כרגע לא כל כך אבל עד עכשיו כן) נראית רגיל , אבל מה ... כמו שעופר כתב לי קודם וצדק בגדול- יש לי חור ע נ ק י בתוך הנשמה, ואת החור הזה אני לא יודעת א י ך ממלאים, אז אני מנסה את הכל, גם את הכאב, את הכי כואב... וזה מרגיש ממש כמו פצע שמחטטים בו, לראות את הדם ניגר, להרגיש איך הכאב מפלח את הגוף, לתת לדמעות לזרום החוצה ואולי משהו יתנקה, כמו פעולה של ניקוז מוגלה, לקחת את כל הג'יפה ולהקיא אותה החוצה!.. אני מודעת לעובדה שמה שכתבתי יפחיד כמה אנשים, במיוחד אנשים מן הצוות המקצועי המקסים שיש לנו פה... השתמשתי בדימויים די דרמטים אבל הם נשארים בגדר דימויים ותו לא....