מוות - לטלי - אביב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היום לפנות בוקר...החזיר אבי את נשמתו לבורא.... ובכך תמו חודשי סבל קשים.. כמה נורא וכמה חבל....
נשמה שלי... החסרת לי פעימה מהלב עם הכותרת שלך, ובצדק. כואבת איתך, בוכה איתך, חווה איתך, כהרגלי. אם יש משהו שאני יכולה לעשות בנוסף, מלבד להיות פה מעבר למסך, רק תשאירי לי סימן שאני אדע מה. אין לי יותר מדי מילים שיחדרו במצבים האלה, אני נשארת בשתיקה, בדממה, אבל איתך בהרגשה, כל מה שאני אגיד יצא תפל וחסר טעם ולא במקום, אבל אם יש משהו שאני יוכל לשתף אותך בו, לספר לך עליו, או לעשות, אז באמת באמת רק תשאלי ותגידי. איתך בצערך, אביב.
הכותרת שלך מפחידה:)) הם בטח יחשבו שמישהו רוצה לחסל אותם:)) בכל מיקרה אני משתתף בצערך. אבל זה עדיף מאשר הוא היה ממשיך וסובל. איתן
אליאן, אני כל כך... כל כך..... משתתפת בצערך. שהמקום ינחם אתכם בשאר אבלי ציון וירושלים, ומי ייתן ולא תדעו דאבה עוד. עדי
אליאן, אני מצטערת לשמוע על מותו של אביך... ולמרות חודשי הסבל, זה לא קל. זה הרבה יותר מחבל.
אליאן יקירתי מישתתפת ,איתך בצערך ,, זהו דרכו של העולם , , נעמוד ונהיה חזקים ,, שלך אוהבת ויוי
אליאן אני משתתפת בצערך... אני.
אליאן יקרה, משתתפת בצערך. הלוואי שידעתי מה לומר....
אליאן יקרה, מצטרפת לכל דברי התנחומים שקיבלת כאן. אני יודעת מה זה - גם אני איבדתי הורים, ויש רק מעט חוויות יותר קשות מזה. אבל כמה טוב לדעת שיש אנשים נפלאים שבאמת איכפת להם ומביעים השתתפות כנה בצערך. ובאמת איכפת לנו - אז תכתבי בכל פעם שתרגישי צורך וכולנו נשתדל לעזור ולתמוך עד כמה שאפשר. ושלא תדעי יותר צער! נזבורה
אליאן יקרה, צר לי שרק עכשיו הגעתי להודעה שלך, ואני רוצה להביע את השתתפותי הכנה באבלך. אבל כמו שכתבת, תמו ייסוריו, וזה אולי הדבר היחידי הטוב...עכשיו קשה, ונורא, ועצוב, אבל הזמן יעבור, ותתחילי מחדש לחזור לחיים אחרי טירוף של החודשים האחרונים. קחי את הזמן לאט לאט, תעברי את ה"שבעה", תתחילי מחדש לחיות... אני אשמח לשמוע ממך. כולנו כאן, ואותי את תמיד יודעת איך להשיג. שלא תדעי עוד צער. שלך, טלי פרידמן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
