בעיות ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/11/2001 | 22:26 | מאת: נעמי

לי ילדה בת 5 שנים ומזה כ-10 ימים מסרבת להכנס לצהרון לאחר הגן. הילדה ממררת בבכי וטענת כי היא חולה ויש לקרוא לאמא לקחת אותה הביתה ואכן מזה יומיים אני מוזעקת לקחת את הילדה לאחר מס, שיחות הוברר כי ישנם מספר של כ-3 ילדים שמקניטים אותה וקוראים לה בשמות גנאי אך היא מאוד נפגעת ומסרבת להיות שם בתוקף. אני מציעה לה להתעלם מהם או לשחק בפינה אחרת או עם ילדים אחרים .הודעתי לגננת שלקחה לתשומת לבה. כמו כן דיברתי עם האמהות. מה הצעתך לננושא מה לעשות הילדה ממשיכה לבכות

13/11/2001 | 00:44 | מאת: adi

נעמי, תחזקי אותה!!!! לטפי אותה!!!!!!! תפגיני הזדהות עימה וטוב עשית!!!!! עדי

13/11/2001 | 06:45 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, שינוי ההתיחסות של הילדה שלך לילדים (בכיוון של התרחקות מהם), או שינוי התייחסות הילדים (בכיוון של גילוי יותר אהדה אל ילדתך), הנם עניינים מאד שגרתיים בעבודת הפסיכולוג מול הגננת, בהנחה כי יש פסיכולוג של השירות העירוני בגן הזה. הצעתי היא כי תדרשי מהשירות את המעורבות הזו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

13/11/2001 | 08:22 | מאת: רוית ניסן

לנעמי בוקר טוב. כנראה שלפני 10 ימים קרה משהו שגרם לילדתך לא לרצות להיות בצהרון. זאת בהנחה שלפני כן הלכה בשימחה. הייתי מידעת אותה לגבי כל אותם דברים שעשית בכדי למנוע את הישנות הירידות עליה. והייתי מנסה- אם זה אפשרי להיות איתה שם יום- יומיים בכדי לבדוק בעינייך מה קורה ולהראות לה שאת שומרת עליה. תגדירו ביחד את משך הזמן בו תהיי, תעשו שיחה עם הגננת ואיתה ואולי גם תציעי לגננת לדבר על כך בריכוז. נסי להבינה ולתמוך בה ואף להתייעץ איתה על פתרונות אפשריים. בגיל 5 כבר ניתן לשוחח ולחשוב ביחד על פתרונות. בברכה. רוית.

15/11/2001 | 01:44 | מאת: יעל

אני הייתי מוציאה אותה מהצהרון, כמו שראיתי צהרונים, זה מעין ביביסיטר לא ברמה מעולה, באם את חיבת להיות בעבודה או משהו אחר וחיבת את הצהרון, הייתי דואגת במקומך לאיזו שכנה שלא עובדת שתקבל את הילדה בצהרים באוירה נוחה, תאכיל אותה, ותדאג לה עד שתגיעי, כמובן בתשלום, כך שהדבר יעשה במסירות. אני התעלמתי מחוסר הרצון של ביתי ללכת לגן, ובסוף העברתי אותה גן, למרות התנגדותו של בעלי, והיום אני שמחה שעשיתי כך, ילדים קטנים מראים מיד מצוקות, ואנחנו אסור לנו להיות עיוורים , גם אם אין לנו זמן ויש עבודה, או עינינים אחרים, הילדים חיבים להיות בעדיפות ראשונה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית