לליהי ו - noname

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/11/2001 | 00:39 | מאת: HERA

בנות, מכיוון שהיכולות הפיוטיות שלי זה לא מה שהיה פעם, אשאיר לכן פה את הקטע הבא: "לא קלה היא, לא קלה דרכינו. ועינייך לפעמים כה נוגות. עוד שדות רבים יש לפנינו. עוד הרים גבוהים וצונני פסגות."

11/11/2001 | 00:42 | מאת: HERA

סנילית שכמותי... זה לא "שדות רבים", אלא "שדות פורחים"...

11/11/2001 | 01:54 | מאת: איתן

רק משהו אחד אני אגיד לך:)) בקשר לשירה של סוף השבוע:))) " גילה גילה פוצ'ה פודי......":)))) והמבין יבין:)))) והלא מבין:) לא נורא בפעם הבאה:))) @------------)------ @-----------)------ איתן:)

11/11/2001 | 01:38 | מאת: ויוי

הרה מי יתן וכולנו ,נהנה משדות פורחים ולא רק בדימיון ,,, אני אוהבת לצייר אותם ,בימים טובים שלי, תמשיכי כיד הדימיון השורה עליך ויוי.

11/11/2001 | 15:50 | מאת: HERA

ויוי, את מציירת? חבל שאי אפשר להעביר ציורים בפורום. פתאום לראות ציור של שדות פורחים נראה לי חיובי...

11/11/2001 | 10:40 | מאת: אביב

"החיים ילדתי זה סיפור רציני לפעמים אני מת מפחד מהצל של עצמי מכל מה שמסביבי יש לפעמים רגעים שנדמה הנה האור שבקצה ופתאום זה חושך וגם את כמו כולם שאיבדו את דרכם תחפשי איזה אור בחושך תתבגרי תשתני הזדקני ותראי יש לפעמים רגעים שנדמה הנה האור בקצה מפרפר בחושך כל הנרות שהדלקנו בלילה לא יגרשו את החושך הקר הזה כל הרוחות שנשבו כל הלילה לא יכבו את האור בקצה לא יכבו את האור שעולה בבוקר תחפשי תשאלי וגם את תגלי "התשובה עוד נישאת ברוח" יש כתובת על הקיר בכיכר של העיר יש לפעמים שנדמה הנה האור בקצה מהבהב בחושך כל הנרות שהדלקנו בלילה לא יגרשו את החושך הקר כל הרוחות שנשבו כאן הלילה לא יכבו את האור בקצה לא יכבו את האור שעולה בוקר" מקווה שהאור עלה קצת בבוקר גם אצלכן, שיהיה שבוע קל ושקט.

11/11/2001 | 15:54 | מאת: HERA

וואו!

12/11/2001 | 00:56 | מאת: ויוי

אביב יקרה לא משנה איזה חושך היה לי היום אפור, מנוכר,או מפחיד תמיד כשאכנס , לכאן ואראה אותך ,הברק של אורך יפצה. שיעברו עלינו ימים טובים.ומוארים. שלך ויוי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית