הולכת לאיבוד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/11/2001 | 21:10 | מאת: ליהי

בדרך אל עצמי הלכתי לאיבוד, איבדתי את הכיוון כל כך הרבה פעמים, שאלתי אנשים- אולי הם יודעים היכן גר האושר והאם נשאר לי עוד הרבה ללכת.. אבל לא שמעתי כלום, ולא מצאתי תשובות, אז חיפשתי אצל השדים, שאלתי את המכשפות, אולי יש להן שיקוי קסמים, מין אבק של כוכבים- שיעיר אותי אל החיים, אבל שתיתי רק רעל, עד שכאבה לי הבטן ולא יכולתי לנשום, הרגשתי שאני נחנקת, קראתי לעזרה אבל קול מפחיד ענה לי שעכשיו אני לבד, שאף אחד לא יבוא להציל אותי( ושאני אפסיק לבכות כי זה לא יעזור ), נשארתי לבדי בחושך, עם כל המפלצות רעדתי מקור (או אולי מפחד) וחיכיתי, ועדיין מחכה...

10/11/2001 | 21:24 | מאת: HERA

... ולאורו של הנר הצללים רק גדלים - יש להם חיים משלהם. וכל משב קטן של רוח יכול לכבות את הלהבה, או לפזר את העננים, קצת. כי לאושר אין בית, הוא נודד בדרכים. כי הפחד הוא הסם של המכשפות והשדים...

10/11/2001 | 21:34 | מאת: ליהי

הרה יקרה, כל כך נכון, כל כך מרגש.

10/11/2001 | 22:45 | מאת: איתן

דיייייי תפסיקי:)))) אני עוד ירוויח כסף על חשבונך:))) אני יוציא את האוסף הגדול " שירים של הנפש הרה וחברים":)))) @------------)------- @-----------)------- איתן:)

10/11/2001 | 22:40 | מאת: איתן

ווואוווו ליהי. את כתבת את זה? מרשים. באמת אני רואה שיש פה הרבה כשרונות בימים האחרונים:)) אני רואה שאנשים שרו בשבת:))) יפה:)) זה עדיף מלבכות ולשקוע:)) אני אשאיר לך פרח:)) מגיע לך על השיר המדהים הזה:)) באמת אהבתי @----------)------ איתן

11/11/2001 | 00:41 | מאת: ויוי

ליהי שלי ;,,, מאוכזבת מאנשים ,ומהאושר . מחפשת במקומות אפלים, מכשפות ושדים,לא פלא שקיבלת רע,,, תארי לך שהית ניתקלת בארמון קסום על הדרך , ושם התשובה היתה מחכה לך ,בדמות נסיך . יש וחלומות כאלה מיתגשמים נבואה שמגשימה עצמה , יגעת ומצאת . לחשוב לבן , לראות לבן ולהישתמש רק בלבן , צבעים ,שחור אדום ,סגול הם לשדים ואת פיה טובה צחורה ורכה , היתרחקי מהאופל השחור אפילו בחלום או במחשבה אפילו אם תצטרכי להשליך מעליך נטיה מולדת של עצבות (שייך לבני מזלך ,,) ולרכוש היתנהגות חדשה .אופטימית ,מלאת תיקוה , בעולם . שולחת זר נרקיסים לבן לקשט את חלומיך הלילה אוהבת ויוי.

11/11/2001 | 12:17 | מאת: ליהי

ויוי שלי יקרה כל כך, תראי מה עשית עכשיו- גרמת לי לבכות מהתרגשות... מאיפה את יודעת מה עובר לי בראש, מאיפה את יודעת למצוא בדיוק את המילים , כאילו קראת את מחשבותיי, כאילו את מרגישה את פחדיי ומרככת את עצמת הפחד על ידי מילות אהבה ,כמו נשיקה של אמא על פצע- שמעבירה בדרך קסם את הכאב... למילים שלך יש יכולת מופלאה לחדור את מסך המחשב ולגעת עמוק פנימה, ללטף את נשמתי. בכל פעם שאת כותבת, אני לא יכולה שלא לחשוב כמה בר מזל הוא בנך על שיש לו אמא כמוך, המון אהבה, ושיהיה לנו יום טוב.

11/11/2001 | 02:26 | מאת: Jacki

אוי, אין לי מילים.

11/11/2001 | 02:30 | מאת: ויוי

מה שלומך ילדתי .?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית