איך ממלאים את החלל?

את החור העצום שנפער בתוך הלב, את אותו החלל שאני בטיפשותי הרבה מנסה למלא בדברים מזיקים כמו סיגריות, אוכל וקשר הרסני? רוצה לאהוב את עצמי, רוצה לעשות לי חיים מלאי סיפוק , רוצה לחיות עם עצמי בשלום, רוצה לדעת לעשות החלטות נבונות ורוצה גם לדעת -לעמוד בהן, אבל יותר מהכל-------- רוצה לדעת איך לסגור את החלל איך למלא אותו במשהו קבוע ולא זמני, במשהו חיובי ולא שלילי, במשהו בונה ולא במשהו הורס? החור הזה שנשאר פעור כבר המון המון זמן כואב עכשיו. כל הזמן לוחץ ומכאיב- ומזכיר שהוא עדיין שם. אפילו אחרי שלוש סיגריות הוא עדיין שם, אפילו אחרי ארוחה טובה -הוא שם, אפילו אחרי בילוי הוא שם. שם כל הזמן שם. לא מרפה, לופת בידו האימתנית את הלב שלי חזק חזק ומאיים לחנוק אותו למוות. ואני מרגישה שנגמר האוויר- רוצה להקל על תחושת החנק בגרון- אז לוקחת עוד סיגריה, אבל זה לא עובר. חושבת שאם אברח רחוק מהבית - אצליח לחיות חיים בריאים יותר, אבל ברור לי שאברח אל התמכרות אחרת. אח, אולי איזה בלון חמצן היה עוזר- לשאוף קצת אויר נקי, צלול אל תוך חיי ואל ליבי העכור מעירבוביה של צבעים מקושקשים- אדום מכאב, כחול מעצבות, שחור מאכזבות, סגול מחבטות. אני כותבת במטרה לפרוק אבל הלחץ בחזה לא עובר, ועדיין חסר לי אוויר. פותחת חלון אבל רק נהיה לי קר, אז סוגרת אותו ,ושוב, זה רק אני ועצמי, ואותן השאלות בפעם המי יודע כמה.

ליהי, מאוד ריגש אותי!!!!! עדי

ליהי, אל תנסי למלא את החלל בכל מיני דברים כאלה... זה באמת לא עובד... תנסי לקפוץ לתוך החלל הזה... לנסות לבדוק אותו מקרוב. אולי תגלי שיש שם דברים חיוביים - אומנם פסיביים ונסתרים, אבל יש! חייבים להיות! ואת יכולה לשנות את הצבעים: אדום לאהבה, כחול לשלווה ורק השחור נשאר שחור, אולי בגלל שאי-אפשר בלעדיו. איתך, HERA.