עבור HERA

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/11/2001 | 01:11 | מאת: מאיר שרון

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו-לא האפלה שבתוכנו-שמפחיד יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו- איזו זכות יש לי להיות מבריק,יהפהפה,מוכשר ואהוב?? למען האמת איזה זכות יש לך לא להיות? ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים,בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו,נוכחותנו תשחרר אחרים מהפחד. HERA - השאירי בצד את האוננות המנטאלית ותנסי להפנים את המסר.

03/11/2001 | 02:22 | מאת: HERA

היי, מה כבר כתבתי בלי לדעת שכתבתי? אני לא חושבת שיש לי עוצמה רבה מדי! אני לא מבריקה - להיפך, אני מוצאת את עצמי כלא חכמה במיוחד. יפהפיה - אני? אולי עם מסיכה. מוכשרת? יש דברים שאני יודעת לעשות - זה הופך אותי למוכשרת? הדבר היחיד שאני לא יכולה לענות עליו זה אהובה... מכיוון שזה הדבר היחיד שלא בא ממני, אלא אליי - ואני עיוורת לדברים כאלה... אני לא מחפשת ולא צריכה! מילא אוננות מנטאלית והנאה בצידה... זה יותר יחסי סאדו-מאזו עם עצמי. המסר ברור - אני לא מעבירה פחדים כן/לא מודעים. אני לא פוחדת. זה לא זה; וכל זמן שאני פה מוכיח שאני עוד נלחמת (בטחנות רוח). אני נושאת על עצמי את הצלקות מכל הקרבות... ואם אחליט להרים ידיים זה יהיה בזכות ולא בחסד. איזו זכות יש לי לא להיות? הזכות שלא בחרתי להיות!!! מה הוא האדם? החלטה אגואיסטית של ההורים. אני לא יודעת מה היה קורה אם היה אפשר לבחור מראש... הרבה היו מוותרים על האפשרות להיוולד. ויש כאלה שהיו מוכנים להיוולד פעמיים. מקווה שלא שיעממתי אותך, HERA.

03/11/2001 | 07:48 | מאת: מאיר שרון

את מבריקה , את מעניינת , אולי יש לך קשיים רגשיים\ נפשיים. למי לא ? לא יעיל שאפרש את הפרשנות שלך על עצמך. בטח לא בפורום. מקווה שאת הולכת למטפל\ ת שמבין את הראש המיוחד שלך. גם אני לא בחרתי להיות... עם הזמן גיליתי שלא כל כך רע כאן... או פשוט התרגלתי לחרא וכבר לא מרגיש אותה. לא תמיד אני כול לממש את הרצונות , היכולות שלי. משתדל לתת להם ביטוי בהתשחב במגבלות המציאות. יום נעים

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית