חזרה לעבודה לאחר לידה- לאמא המבולבלת

בוקר טוב. עניתי על שאלותיך. אשמח לענות על שאלות נוספות במידת הצצורך. בברכה. רוית.

הי רוית, שמחה שחזרת. היה פשוט תענוג לקרוא את תגובתך. נתת לי הרבה חומר למחשבה. אכן, פרידות הוא נושא גדול ומורכב עבורי. יש גבול כנראה למודעות העצמית...לא חשבתי על מה שאני מביאה מתוך חוויותיי שלי לפרידה מבני וליחסיי עימו בכלל. באמת חלפה תקופה מאז שכתבתי אבל עדיין נותרו דילמות... כנראה שיישארו תמיד. את המטפלת עזבנו כשבוע לאחר מכן- היא צלצלה מיוזמתה שנבוא לקחת אותו לאחר שעה של צרחות נון-סטופ - ובזה למעשה תם הקשר. זה היה סביב גיל ארבעה חודשים של בני. אני לא יודעת אם בגלל זה או שסתם עברנו חודש קשה אך עד גיל חמישה חודשים - היו התקפי בכי בלתי מוסברים שלשמחתי קצת עברו. ומאז ועד היום - תמלא לו חצי שנה בשבוע הבא - הלילות פשוט סיוטיים (יקיצות תכופות - הלילה לדוגמא הוא התעורר כל שעה - 'על השעון'). שאלתי היא האם אלו גילאים 'מועדים לפורענות'? את סגורה על העניין של סבירות נמוכה לטראומה?! מאז בהרבה מצבים הוא נרגע רק אצלי (אפילו לא אצל האבא המקסים שלו) והתקפי הבכי המפורסמים מהמטפלת חוזרים גם אצל הסבים והסבתות כשאני לא בסביבה. לקחתי החלטה - החלטתי לא להגדיל את היקף המשרה, כך שאני יוצאת רק פעם אחת בשבוע לעבודה ואז הוא נשאר עם אבא וקצת עם סבתא. האם אני עושה לו טוב בכך שהוא כל הזמן עם אמא או שמא המעבר אח"כ לכל דמות מטפלת אחרת (ולא חשוב באיזו מסגרת) תהיה קשה עוד יותר? יצא קצת ארוך...אני מוכרחה לציין שחיכיתי לשובך. תודה מקרב לב. .

למיקי שלום. תודה על המחמאות. לגבי הקשר עם תינוקך- אני לא יכולה בוודאת לשלול טראומה. כנראה שאתם עברתם טראומה מעצם אי ההצלחה עם המטפלת- וזה קורה להרבה הורים. אחר כך נוצר מן מעגל סגור של חרדה- חוסר אמון- הגנת יתר. גם זה עשוי ליפול על מלכודות קודמות ועתיקות ימים- שרובנו איננו מודעים אליהן. אולי שווה לשקול טיפול על מנת לגרש את רוחות הרפאים מחדר הילדים? (זה לא ביטוי שלי- כי אם של מטפלת שאני מאוד אוהבת את גישתה...) מה דעתך? ביי. רוית.